מימה אני תוהה

מה את רוצה להשיג בכתיבה שלך כאן ..בבקשה אל תיפגעי ממני אני באמת מנסה להבין. מנסה להיות במקום ללא שיפוט ובקורת ולהבין כתבתי לך למטה ,הושטתי לך יד כדי שלא תהיי לבד כי כתבת שקשה לך הלבד .אין לי בעיה שידי נשארה לבדה זה מובן לי שקשה .אבל בהרגשה שלי ואולי אני טועה לקחת את היד שלי ובמקום להרגיש פחות לבד ולטפס יחד החוצה אל האור . לקחת את היד שלי וניסית ל"הרביץ"בה לאודי. בלנסות להוכיח אותו שהוא כאיש מקצוע לא הפך חברי כמוני כי אם נשאר מקצועי .ודווקא אם היית מקשיבה לתשובתו ..אולי היית פותחת באמת את הדלת למרתפי לבך . ואת שוב ושוב כותבת על הטיפול על המטפלים .אישית עייפתי כנראה לא אקרא יותר וגם לא אגיב - משל זאב זאב - מודה עייפתי . לדעתי אחרים גם עייפו מלשמוע על טיפול שהיה לפני עוד מעט עשור . ואני חושבת לעצמי מימה האם את בוחנת מתי אודי התעייף מתי הוא יפסיק להגיב לקרוא ...ואז תוכלי להגיד שהנה גם הוא כזה . ובכנות הכי גמורה לא כותבת לך כדי להוכיח אותך וכנראה שהכתיבה שלי גם לא תעזור לך להפנים . אז למה אני כותבת ? כי קשה לי לראות אדם שכל כך קשה לו והוא כורה לעצמו בור אז מנסה שוב .. אולי הפעם תפסיקי להסתובב... https://www.youtube.com/watch?v=aJ5NXQNOQ3s

אני אתחיל מהסוף. את לא חייבת לקרוא את ההודעות שלי אם את לא רוצה או לא רואה טעם. אני לא אעלב מזה. הערכתי את התגובה שלך כי לדעתי היא הייתה אמפתית ורגישה. מעבר לזה לא ברור לי אם ומה ציפית שאעשה עם היד המושטת כדברייך. ולא ' הרבצתי' לאודי אלא הצבעתי על ההבדל בין תגובה שהיא אנושית מרגש לרגש לזו המקצועית שמתבוננת ומשקפת טכנית. ותהיתי מה מטופלים באמת זקוקים ממטפלים? כי לדעתי זה מסוכן לאבד את היחס הרגשי בין כל הטכניות הזאת.

בטיפול טוב לא מאבדים את הרגש . רק שיש הבדל בן רגש של איש מקצוע לרגש חברי מן הסתם .. האמת לא ציפיתי שתעשי עם ידי כלום ,יכולה לספר לך מה אני עושה כשמושיטים לי יד גם בוירטואלי ..זוכרת שאני לא לבד ביקום ושכולנו רקמה אנושית אחת . נאחזת בה ומודה על כך שמישהו פינה לי דקה מזמנו . אז יש לי יותר כוחות להתרומם ופחות מרגישה לבד . אבל זה עניין של בחירה ...