רוצה לצעוק זה לא נכון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הצלחתי [ועדין] לשדר לכל הסביבה כולל הרופאים שלי שאני חזקה וששום דבר לא יפיל אותי.. הבעיה שזה ממש לא המצב...ואחרי כל סטירת לחי אני מרגישה מרוסקת לחלוטין...אחרי חוות דעת נוספת ההחלטה היתה [נכון שכרגע היא עדין לא סופית] שיהיה צורך בניתוח נוסף...עצרתי את הדמעות בכח..ושמעתי מסביב רק כמה ששום דבר לא יכניע אותי ואיך אני יעבור גם את זה.ומה שרציתי רק היה לצעוק שזה ממש לא נכון.כשיצאתי מהחדר רצתי לשרותים ובכיתי כמה דק טובות .. אז נכון שהם[הרופאים] רצו רק לעודד ולראות שזה לא סוף העולם..אבל האמת זה גרם להרגשה בדיוק הפוכה.. ואני יודעת שגם הטוב ברופאים בשעה 3 סוגר את הדלת ושוכח מהכל עד למחרת [וטוב שכך כי אחרת הם באמת היו משתגעים] אבל לחולה אין את ההטבה הזו וזה איתו 24 ש"ע.. אז אם אי אפשר לעודד [ואחרי שנה זוועתית כזו ברור שכבר קשה] לפעמים עדיף פשוט לא להגיד.. מקווה לצלוח גם את זה..כי האמת הרבה ברירות אחרות אין תודה גדולה על ההקשבה שעוזרת המון..ומקלה
הי מחדש, יש בך חלק מרוסק ושבור וכנראה שגם חלק עם הרבה כוחות ויכולת לתת "פייט". זה לא שזה לא נכון, זה פשוט לא הדבר היחיד. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
