זבוב (ט)

הוא: המנהל בעבודה. איש משפחה, הבת שלו בגילי אני: עובדת זוטרה, ילדה גדולה, נשואה טרייה. הוא: צועק עליי מול כולם כל הזמן, נוזף וגוער ללא כל סיבה, ואז אומר בזילזול: "לכי תבכי לבעלך בבית" אני: לא אומרת מילה. אבל נפגעת בלב. הוא: קונה לי "מתנה" בשקית של בית מרקחת, ואומר לי בחיוך "יש לזה טעם של תות" אני: זורקת מיד לפח, לא אומרת מילה, אבל נגעלת בלב. הוא: "אז, איך זה להיות נשואה?", "מעניין להיות זבוב אצלכם בחדר" אני: לא אומרת מילה, אבל שוב נגעלת, בלב. הוא:עובד ערב אני: אני גם הוא: סוגר את הדלת.. אני: זו לא פעם ראשונה, והסיטואציה כמעט דומה. אבל אני כבר לא ילדה קטנה כמו פעם...יש לי כוח עכשיו ואני חזקה! הוא: אני לא זוכרת אותו עכשיו אני: נבהלת ואפילו בוכה, אבל לא בלב, ועם דמעות... הוא: הוא מחליט להניח לי.. אני: עוזבת את המקום הזה, ולא רואה אותו יותר במשך שנים... הוא: אתמול בלילה הוא חוזר אליי בחלום. המטפלת: איפה המטפלת שלי?

איתך בקושי בזכרונות לא פשוט וקשה שולחת חיבוק אם נכון לך