במבי יקרה

במבי סליחה אם הכאבתי מודה כתבתי רק מהמקום שלי ,הפגוע הכועס ששוב דוחים אותו, של לבוא למקום חדש ולא לחשוב על מי שכאן . צודקת אני ככ מבינה את ההרגשה שפרצו לי לבית המוגן הבטוח ששוב מה שמוכר הופך להיות שונה ומפחיד . את יודעת במבי אני חייבת לך תודה פעמיים האמת שבזכותך אני כאן . זוכרת שאודי נסע ואת בריק שנוצר הגעת לפורום נפגעות . פגשת שם "אחיות" קראת להן , זה ריגש אותי . הכרתי את הפורום הזה לפני אבל משהו בו גרם לי לברוח ואת בכינוי הזה "אחיות" עשית לי הרגשה של בית של חום . זה היה בתקופה שהרצפה והקירות מוטטו עלי . הפורום שהיה לי בית ומגן ואדמה בטוחה במשך שש שנים התמוססו ואבדו מול עיניי . היה בו משהו בפורום ההוא שאני מניחה שאת מרגישה את זה כאן שהגן עלי ושמר גם שאידה לא הייתה נוכחת . הייתה בו אהבה אמיתית ודאגה כנה אחת לשנייה. רוצה לשתף אותך שבאותו יום שכתבתן זו לזו הרגשתי כמוך כאילו לא מספיק שהרצפה והקירות נופלים הגיעו פולשים זרים ומתנהגים בבית שלי כשלהם ואני מה איתי בחוץ מפוחדת... הפעם השנייה שעזרת לי היה עם הוואטספ אהבתי את מה שכתבת זה עודד אותי שדרכי נכונה שעדיף לחתוך בבשר החי שיכאב קצת אבל לשים גבול שיגן שישמור עלי ..אז תודה אמנם מאוחרת אבל באמת מכל הלב (בליבי מודה לך בכל פעם שכל כך רוצה לחצות את הגבול ). במבי חשבתי הרבה על מה שאת כתבת שאודי כתב ומה שאני מרגישה , קודם כל באמת סליחה שפרצתי לך לבית המוגן(גם אם זה רק בהרגשה שלך מבינה אותך כל כך ). מה דעתך במבי איך נעשה שיהיה לכולנו הרגשה בטוחה ומוגנת (אודי כבר כתב ואני מאמינה לו שהוא יעמוד בעומס שנוצר ומן הסתם כן זה גם אחריות של הכותבים לא להעמיס יותר מידי ) במבי מושיטה לך יד שאומרת אני לא מסוכנת ולא מפחידה אני צריכה מקום לנוח להיות בו במסע הזה ,רוצה לשבת לידיך ואיתך. אביב

... המממ.. לא כל כך יודעת מה לומר לך... מרגישה רגשות אשם. המון. המון המון :((( לא יודעת מה לומר לך... :(( ראשית, אין לך מה להתנצל... מי שמנהל את הפורום הזה ,הוא אודי, שמאפשר לכל מי שפועל לפי כללי הפורום להשתתף.. ואולי,טוב שכך.. הפורום הרבה יותר מעניין כשכולכם (החדשים) נמצאים פה.. הפורום תוסס, מעניין,תקשורת הרבה יותר ענפה ומעשירה.. ו..נכון... אני מרגישה קצת (קצת הרבה) , טלטלה.. לא יודעת אם זה בגלל הכניסה המאסיבית של הרבה חדשות ?? החופש הפתאומי שאודי היה זקוק לו ??? כך, מהרגע להרגע ???? :(( התובענות כלפי אודי שהרגשתי שעובר להילוך גבוה, ותחושת המחנק כתוצאה מכך ??? שילוב של כל אלה ביחד ??? לא יודעת... מה שכרגע מרגיש לי, זה ים של רגשות אשמה כלפייך וכלפי כל ה"חדשות".. אולי החוויה המטלטלת ביותר עבורי, זו חוויית דחיה וחוויית נטישה (שלמעשה גם בנטישה קיימת חווית הדחייה-בענק) אני מבולבלת אביב.. צר לי.. כן, קראתי את ההודעה שכתבת לאודי ולי.. ותוך כדי קריאה, הרגשתי שהבטן כואבת לי וקשה לי לנשום :((((( הרגשתי ים של רגשות אשמה.. עדיין מרגישה כך... צר לי אביב.. :(((( גם מבולבלת :((( לא רציתי ולא רוצה לפגוע... מרגישה כאב עמוק:(((