אין מילים

אבל אודי, מילים יש לי המון, והן עמוסות ושגויות ומחניקות, והלוואי והיה מישהו שפשוט יכול היה להיות איתי, אפילו בלי לגמרי להבין, רק להאמין... (אבל אין. כי כדי להכיל את מי שאני, באמת, על כל פיתולי ופרטיי וטירופיי, ושיגיונותיי, ומחשבותיי, ובכלל... גם אדם עצום מאד לא יספיק.) [[[והלוואי ויכולת...]]]

היי עפרה, כאן, כשאפשר לנסות להיות יחד רק דרך מילים, רוצה לנסות להוציא אותן ונראה אם אפשר להיות איתך-איתן? זה לא בדיוק המשאלה של "פשוט להיות איתך", אבל כנראה שזה לא כל כך פשוט, ולא כי את-את, אלא כי להיות יחד זה בעצם די מסובך ודורש די הרבה תקשורת וניסיונות. מהמילים שכן הבאת אני מרגישה כמעט גופנית את הצורך לפתוח לך נתיב אוויר, למצוא דרך להקל עלייך לנשום. והרעיון היחיד שיש לי הוא להזמין אותך להוציא את המילים העמוסות והמעמיסות והחונקות. נעמה.