פרחח!!

הגעתי היום שוב לטיפול עם בעלי שלחתי מייל מראש שידע שבעלי בא והוא לא הרשה לו להשאר! בעלי יצא אני שתקתי כשהתחיל הטיפול הוא לוחש לי, את צריכה להיות פחות רציונאלית ויותר חושנית!!! עשיתי את עצמי שלא שמעתי. גם לא הגבתי לדברים האחרים מקווה שאוכל לעשות הפסקה ולא להגיע עכשיו לטיפולים בעתיד הקרוב. מתלבטת אם להעביר את העניין לוועדת האתיקה של הרופאים, הוא פשוט פרחח. העניין הוא שהוא מומחה גדול בתחומו, מקבל רק פרטי, אפילו לא שר"פ, כך שאין אפילו החזר מהקופה! חיכיתי לתור אתו למעלה משנה! וגם אז זה סיפור עד שהסכים לקבל. את העבודה הוא יודע מצוין, הבעיה היא שכאמור הוא פרחח, ולא עוזר כלום. אני גם כועסת על בעלי!!! לא הסכמת לצאת??? הוא אמר שיצא כי לא רצה שיתקלקל הטיפול והבין שאם נכעיס אותו אז אני אפסיד אך מצד שני אתה רואה שאני רוצה אותך כחומה, סימן שזה חשוב לי, אז תהיה גבר, ותסדר את הדברים בצורה אחרת בכל אופן, נקווה שאוכל עכשיו לקחת פסק זמן, אם בכל אופן אלך אליו שוב, אדרוש שישלח לי אישור במייל שהוא מודע לכך שבעלי מגיע והוא ישאיר אותו בחדר.

אנשים שונים מתמודדים באופן שונה באותה סיטואציות גם כי ההסתכלות שלהם היא שונה. אולי התגובה של בעלך מצטיירת בעינייך כחוסר התמודדות, או כהתמודדות לקויה, אבל בהסתכלות שלו ובתגובות שהוא מסוגל להגיב - זו כן יכולה להיות התמודדות טובה עם המצב. מבינה שלפעמים קשה שרוצים תמיכה מבן זוג, ומרגישים שלא מקבלים, אבל כל אדם מביע אחרת. אבל זה בסדר לכעוס, כל עוד הכעס מבוטא באופן בריא ומקדם באופן חיובי את התקשורת ויכול גם לחולל שינוי והפנות תשומת הלב לצורך שאת מביעה

אני מפורקת בתוך עצמי מהסיטואציה הזו, לא מוציאה את זה על בעלי אבל בתוכי מרגישה שהיה צריך לפתור את הבעיה אחרת. עכשיו אני דפוקה לכל הכיוונים, זה הממזר לא מוכן לקבל אותי יותר, כי אני לא מוכנה בלי בעלי, ונשארתי קרחת מכל הקצוות, ורע לי כל כך, לחץ הדם עלה לי, ואני חוששת שכל העניין ישפיע עלי מאד לרעה