באמת שנמאס לי מהאובססיביות

מעכשיו אני אעדכן פה דווקא על הפעמים שאצליח להעביר את ימיי בלי האובססיביות הזאת. רק הווה. אנסה להתמקד אך ורק בהווה ועתיד. בלי לגלוש לחוויות רגשיות שהיו לי בעבר ובפרט השליליות ומזעזעות. כי מזעזועים גם צריך להתגבר ולצמוח. די. נראה לי היה לי מאוד קשה עם הזעזוע הנרקיסיסטי וההכרה ב'נכות' כי זה קרה בצורה של הובלה לא נכונה בטיפול אבל אני חושבת שמתחילה כבר לעכל את זה ופחות מזעזע אותי. אפשר להדחיק את ההגדרות המטופשות האלה ולחזור להיות אני האמיתי שלי שהרבה יותר מכל מיני הגדרות ואבחונים ושטויות. זה סתם לזכויות ... כי אני זה מה שאני מקרינה רוחנית ורגשית ואיך שמרגישים במחיצתי, ונכון גם איך שרמת התפקוד שלי שאני לא הכי נמרצת בעולם מבחינה תפקודית כמו אחרים... אבל אני לא תוויות והגדרות ובטח לא 'נכות'. אני לא. אני בן אדם מקסים ויש מספיק אנשים שאמרו לי את זה. הגיע הזמן להאבק על האופן בו אני בוחרת להגדיר את עצמי מבפנים , ולא להכנע לכל מיני טרמינולוגיות מטופשות רק כי לא מתאים לי מבחינה תעסוקתית לכלוא את עצמי בתוך מסגרות נוקשות ושוחקות. אני אנסה לבטא דברים חיוביים מעכשיו. באמת שנמאס לי לבזבז עוד זמן יקר על התעסקות בעבר. מאכזב, מכאיב, משפיל ככל שהיה. יש לי הווה ועתיד לפני. בעיקר הווה. רוצה ללמוד להנות מדברים שפעם חסמתי גישה אליהם-חוויות, אנשים, מה שאפשר. בקצב האיטי שלי. שיהיה. אולי איטי אבל העיקר שמשהו זז מדי פעם..