בלי כותרת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני חוזרת לאותו מקום: היא לא מבינה אותי. היא לא מבינה מה אני רוצה ממנה . היא לא עונה את התשובות הנכונות לשאלות שלי. והיא לא שואלת אותי את השאלות הנכונות. היא ניסתה לגרום לי להתיחס לדברים שלה אחרי שבמהלך השיחה לא הסתכלתי לעברה. ואז היא אמרה משהו שזו חוויה מהעבר שלא התיחסו אלי כמו שציפיתי רק קצת עם יותר פרטים שלי כששיתפי אוצה ברגעים טובים שלנו, ואיך שהיא אמרה את הדברים האלה הרגשתי איך מחתול פצוע ומסכן שמרחם על עצמו באותו שניה "התהפכתי" עליה כמו נמר מאיים שתרגע בטון מאיים. מאיפה לך הזכות להשתמש בזה נגדי? מודה שאפילו אני התפלאתי על התגובה של עצמי. שלא תבין לא נכון אני מאד מנומסת ושברירית אבל השניה הזו שהשתמשה במה ששיתפתי אותה נגדי גרמה לי לתגובה הקיצונית הזו. בכלל כל הפגישה הזו כאילו חרצה את יחסנו.
הי גולם, לא הבנתי מה היה כאן נגדך. לי זה היה נשמע בעדך. ובכל מקרה, יחסיכם מלאים חריצים, אז לא צריך להיבהל ממה שיצא ממך. אודי