תהיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם מראש ידוע שהתגובות וההתיחסות שלנו כלפי התנהגויות של המטפל שונות מאדם שלא חווה טראומה, נטישה ... האם אדם שאיכשהו הצליח לחוות ילדות נורמלית( יש מישהו כזה?) היה מגיב אחרת כלפי המטפל? לא מעמיד את המטפל במבחן, לא מתאכזב, לא קיצוני בתגובותיו. רוצה מאד ולא רוצה בכלל?
ניסיתי להבין השבוע איך ילדיי יכולים לא לדבר איתי כל השבוע לעשות דברים ולדעת שאני שם כל הזמן מבלי להרגיש פחד שאשתנה ..והבנתי שהם קיבלו הכלה ובטחון הם יודעים בבטחון שאני שם עבורם . הם לא פוחדים . אז כן הם ילדים שעברו ילדות נורמלית ומגיבים בצורה נורמלית . ואנחנו יקרה ...חסרים לנו למידות ותחושות שלצערי ומדברת רק על עצמי . לעולם לא יתוקנו אפשר ללמוד גבולות והתנהגויות הבור הזה הריק של הנטישה והפגיעה לא יתמלא ..אבל מאמינה שנלמד לבטוח קצת יותר .ולאהוב את עצמיינו .
איזה יופי שאת מצליחה להטמיע בילדים ביטחון , ושלך עצמך יש ביטחון באימהות שלך (ומין הסתם 2 הדברים הללו קשורים זה בזה) . זה מרגיש לי כ"כ קשה לפעמים לתפקד בתור אמא טובה... לצערי, אני לא מרגישה שאני תמיד בשבילם..
יש קשר בודאי.....אבל אביב וגם אני יכולה להצטרף לטוב שניתן לילדיי
הי גולם, אמנם לא ידוע מראש, אבל סביר שמי שילדותו טובה, מוגנת ובטוחה - לא יהיה עסוק כל כך בפגיעות ובכשלים של המטפל, וכאשר אלו יתרחשו (תמיד יש) ידע "לעבוד" אתם, לעומת מי ש"זה הסיפור שלו" ורק "מחפש לחגוג על זה". אודי
שאני מחכה לרגע שהיא תכשל ולא באמת מגיע לטיפול כבר שנתיים?
את בוחנת אותה כדי להרגיש בטוח וכן כי את רגילה שכולם נשברים ובורחים עצוב אם עוזר ככ מבינה אותך
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
