אודי.....

אודי היד ששלחת..... זה כל כך הגיע ונגע. אודי, שמת לב שאולי בפעם הראשונה מאז שאני הילה כאן הבאתי את החלקים הקשים המפורקים? וקיבלתי ממך ומאביב ונעמה ובמבי ובתשבע מילים נוגעות ומחזיקות. מילים לילדה שבפנים. אודי,מכיר כשילד לומד ללכת ואבא ואמא נותנים יד בכל צד,מכיר? שלך, הילה

שמחה שאת מרגישה

ולצערי זה נשמע לי לוקסוס. אבל משהו בפנים בוכה על אובדן. אובדן קשה. מלבד האבא אמא של שנות הילדות אני חווה כרגע נטישה מדמות אבהית. בוכה.

זה כאב שלא במהרה חולף, ולתמיד ישאיר עכבות. אפשר לקחת כביש עוקף, והחבלה נמצאת

ואת מבטאת את הצורך שלך כל כך נפלא, שבודאי זה ינקז את 'המוגלה' מבפנים

הילה, זוכרת שפעם, אני לא זוכרת בדיוק באיזה הקשר ואם במילים האלה, דיברנו על שורה או מעגל של החזקת ידיים, כזה שבו ההחזקה גם מחזיקה אותך? כזה שלפעמים מרפים בו ולפעמים איתנים ומחזיקים את מי שליד? נזכרתי בזה. נעים לי להיות איתך במעגל. נעמה.

אם אפשר מנסה בזהירות לתת יד במעגל...מזמן לא כתבתי לך, מצטערת. אבל קוראת...

חושבת עלייך... מקווה שאת מרגישה יותר טוב.