אהבה

כתבתי לה שאני אוהבת אותה לא יודעת למה? זה פשוט יצא ממני... בצורה מאוד פשוטה ואמיתית לא באופן רומנטי, כן? סתם באופן רגשי... איך אני אוכל ללכת אליה שוב? ועוד אחרי שאמרתי דבר כזה? היא בטח צוחקת עליי ומגחכת , מספרת לכל הקולגות שלה על המטופלת ההיא , "הילדותית" שכותבת לה מיילים צבעוניים, עם פרצופים...שלא מביטה עלייה כל הפגישה...ואז מרשה לעצמה "להתפרע" במילים: לריב או לאהוב..אותו מטבע, לא? איזה בושות עשיתי לעצמי. היא בטח תעלה את המחיר, הנצלנית הזאת! היא הרי יודעת שאשלם לה.... כי אני אוהבת אותה. אוהבת. אוהבת. אוהבת. אבל מרחוק, כן? שלא תתקרב אליי! שתתרחק ומהר!!!! שתכבד את המרחב האישי שלי, ואת הגבולות שלי... ותפסיק לחפור לי בשאלות אישיות וחודרות חחח, כלום אני לא אספר לה! מי היא בכלל? אני שונאת אותה.

זו תכונה ישראלית טיפוסית להתבייש לומר למישהו שאוהבים אותו, אפילו הורים יגידו זאת לעיתים תכפות לילדיהם לכי לארה"ב ותשמעי את המילה הזו כל הזמן, בין מורים לתלמידים, בין חברים, בין בני משפחה לא רואה שום דבר מבייש בזה שאמרת לה שאת אוהבת אותה, להפך! אל תרגישי רע עם עצמך