הגעתי למסקנה...

כפי שאמרתי שכאשר כל הנהגים צופרים כנראה הבעיה בי אז הבעיה היא לא בהתנהלות שלי הבעיה היא בכוח הסבל שלי אני מגיעה לשחיקה ופשוט לא יכולה לשאת את כולם ולכן החלטתי לעשות שוב תור אצל אותה פסיכיאטרית פסיכולוגית אקח לכמה זמן כדורים אחזק את הנפש שלי את יכולת העמידות שלו ואמשיך הלאה אף אחד לא יכול לברוח מהגורל שלו ברוך השם על היכולות ברוך השם על האפשרות לתת וכאשר נשחק ואי אפשר אלך למעלה את המצברים, בין בשיחות ובין בכדורים כדי שאוכל להמשיך לצוף ולתת כי המציאות היא שאני במקום של לתת כמעט ולא לקבל, אלא לתת לא כל מציאות אפשר לשנות אני כן יכולה לשנות את היכולת סיבולת שלי ואת זה אעשה בינתיים אני במצב לא טוב רוב הזמן בוכה מרגישה שהגעתי לחוסר יכולת לעמוד בכל העול הזה, ומרגישה שאני אמוטט את כל מי שמסביבי אני לא יכולה להרשות לעצמי להתמוטט אז הנה החברה ההיא מספרת שהיא שבורה לחלוטין השניה דורשת להגיע כי 'נורא מתגעגעת' הילדים נשברו לחלוטין ממה שאמרתי, אז מה קורה? אם אני לא על המשמר ובתפקיד כל הזמן אני אגרום יותר מדי נזק אז אני חייבת להתחזק, אין ברירה, כל עוד אני בצד הזה של האדמה אני חייבת להמשיך באותה מתכונת, וזו שלחתי לה מייל שרוצה להיפגש מקווה שתתן לי פגישה בהקדם, ומכיוון שתצליח לתת לי הכוחות שאני כל כך זקוקה להם. לא, אני לא צריכה אותם לשיחות נפש לשנים, מספיק לי פעם פעמיים, ואני חושבת שאני צריכה תרופות לחיזוק כי רני מרגישה שאני מתמוטטת אז רק עדכון קצר וזהו