לא נעים להגיד את זה....

לחברתי הסברתי שישנם 3 סוגי חברויות 1. כמו חומר מילוי למוצרי חשמל, אין להם ערך בפני עצמם, אבל צריכים אותם לשמור על המוצרים, כך חברות ישנם שהם רק כדי למלא זמן לצחוק, לבלות, משתמשים בהם כאשר צריכים אותם ללא התחייבות 2. כמו מכולת, חשבונאות פנקסנות מדוקדקת 3. חבורת בלב ונפש, נותנים ונותנים בלי חשבון, אבל מסתמכים על החברות ואחד הדברים שהיא אמרה לי, שהיא בכלל לא ראתה שהיתה לנו חברות של חומר מילוי, לא היה כלום, פשוט התרחקתי! היינו, אם הייתי ממשיכה לצחוק איתה ולהתבדר זה היה בסדר? אז מה היא חושבת שמחברות כסו היא יכולה הייתה לסחוט עזרה של יום יום כמה פעמים? הרי מה היא רוצה בי, את חוש ההומרו? את הבילויים? הרי לא זה מה שחסר לה. הגעתי למסקנה שאין לה מספיק שכל להבין אפילו ממה כל כך נפגעתי! ואולי זה העניין!!! היא חזרה ואמרה שלא מספיק אמרה לי כמה שעשיתי בשבילה וכמה שהיא מעריכה את זהו, וכו' וכו', ולא הבינה שזה רק מעצבן ומרגיז, מה, אני מחכה לתודה? זה מה שחסר לי? חסרה לי הידיעה שיש לי חברה טובה שאני יכולה לסמוך עליה, זה מה שחסר לי, ולא הכרת הטוב, ותודה!