משפט המפתח... והחלטתי לעושת כיוון נסיעה מחדש

מה היה משפט המפתח של החברה שלי? נכון... בקשת עזרה אבל בכלל לא שדרת שאת במצוקה! הבנתם אני צריכה להיות במצוקה שיעזרו לי כל השבת הייתי במצב רוח רע נורא, לשתי ארוחות לא הצטרפתי לשולחן, אחר כך ניהלתי שיחה עם הבן שלי, ומה הוא אומר, נכון את מבקשת עזרה, אבל אף אחד לא מרגיש שאת ממש במצוקה, מבינים שאת רוצה שיעזרו לך, אבל יודעים שלא נורא אם לא יעשו את זה! יש מבין! אני צריכה להיות במצוקה צריכה להיות גוססת כדי שיבינו שאז צריכים לעזור לי. וגם הבן וגם החברה הדגישו עד כמה רואים בי חזקה, שתמיד נותנת ואפשר להישען, אז קשה לעשות סוויטש שאני צריכה עזרה ויודעיםש אני אסתדר לכן לא כל כך מתייחסים נהדר נתחיל לעשות פוזות... גועל נפש! ממשפחה, מחברות קרובות, צריכה לקבל עזרה רק כאשר אני במצוקה? לא מגיע לי עזרה כאשר אני מבקשת גם אם זו לא ממש מצוקה אך עזרה שנדרשת? אשתדל לעשות לי בראש כיוון נסיעה מחדש גם עם אלו שקרובים, גם אם אלו שאני מרגישה נורא קרובה, כשאני אעזור ואעשה, לא יהיה זה מתוך רק של קירבה, אל נתינה לשם נתינה, חסד, כמו חסד של אמת, ואז לא תהיה ציפיה ולא תהיה אכזבה. ללמד את עצמי, שאין מה לצפות מאף אחד חוץ מהאלוקים וממני, לא צפות אז לא להתאכזב כן להמשיך לתת, אבל מתוך נתינה לאדם שצריך את העזרה, ולא מתוך נתינה לידיד, ואז לא תהיינה לי שום ציפיות לא כל כך פשוט לארגן ככה את הברגים, אבל אני חושבת שזו הדרך היחידה

אתה ידיד שלי אתה עובר דרך המאפיה אני מבקשת ממך שתקנה לי עוגה האם אני במצוקה? האם לכן לא תקנה? כמובן שלא זו הדוגמא של החיים, אבל כדי להמחיש את העניין מדוע בקשת טובה צריכה להיות פונקציה של מצוקה ולא של צורך יש לי צורך מסוים אתה יכול לעשות אותו אולי טירחה קטנה בשבילך אבל אין לי רשות לצפות שתעשה זאת אם אני חברים קרובים? האם רק במצוקה צריכים לעזור ואם אני לא במצוקה ממש אז שאני אחנק עם הרצונות והצרכים שלי. מפריע לי שצריכים להיות במצוקה כדי לקבל עזרה של הזולת. יפה יעצבנו אותי מספיק עד שאהיה במצוקה ואז יופי הייד יוכלו לעזור לי יעיפו אותי לתוך בור ואז נפלא יוציאו אותי משם לא רוצה לביות בבור לא רוצה מצוקה וכן רוצה לדעת שחברים ומשפחה הם שם כדי לתת יד בצרכים שלי גם כשאין אני במצוקה is it too much to ask