מוות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/01/2015 | 15:18 | מאת: נטע.

אודי, לפני שלושה שבועות חברה טובה שלי נפטרה. סתם כך.... בת 28... מחיידק טורף... השאירה תינוק בן שבעה חודשים. הייתי זקוקה לו... "למטפל"... הרגשתי שהעולם התמוטט. הרצפה רעדה. הייתי זקוקה לו... שיהיה בשבילי... אבל דווקא אז, משהו בנוכחות שלו התערער.... אני שבורה.... מרוסקת... אני חולמת עליה כל לילה... אני נמצאת בבית שהיה שלה יום יום.... מרגישה צורך עז להיות עם התינוק הקטן והמתוק. תינוק שיגדל ללא אימא. אודי - מרגישה שאין רצפה.... והוא... הוא רחוק ממני.... וגם אתה... והכל סתם... סתם. נטע.

לקריאה נוספת והעמקה
14/01/2015 | 20:17 | מאת: הילה

נטע. אין לי מילים חוץ למאמר שזה ממש מפחיד ויכול לקחת להרבה מקומות קשים בתוכך. מושיטה לך יד. הילה

הי נטע, ומה אפשר להגיד על כזה דבר חוץ מלהתאבל? התחושה הזו של אי הבנה, ואולי גם ה"והכל סתם... סתם" שכתבת. זה מה שיש. ותינוק קטן שיצטרך לגדול כיתום. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית