אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הרגשתי כל כך אשהמ כאילו הכל קרה בגללי הרגשתי אצבעות מופנות אלי מאשימות ענפים דוקרים כאילו כל העץ הזה קרס בגללי וקרסתי יחד איתו עכשיו שומרים עלי אבל המקםו הזה מפחיד בעיקר בלילה אני פוחדת שמישהו יפגע בי בתוך המציאות ההזויה הזאת רחוקה מריח של בית וילדים מקווה שהצלחת לנוח ולהתמלא גם מההערכה והאהבה שהשאירו לך על ענפי העץ
הי עמליה, זה צרוף של דברים, לא הכל קרה בגללך. את היית אחד הקולות שביטא בקול רם את הנזקקות הנואשת הזו ואת הזעם אל מול המיגבלה בלתת לה מענה הולם, אבל לא היחיד. אני שמח לשמוע שאת במקום שומר ומגן. תמצי אותו היטב. אודי