אודי בוקר טוב, מה שלומך?

הי אודי, נכנסתי עכשיו לפורום ופתאום ראיתי שאני כבר מחוברת :-) הצלחת לנוח קצת? אני שמחה מאד לשמוע שאתה שומר על עצמך. רציתי לשלוח תקווה לך וגם לנו הקוראים והמשתתפים שנעזור לך שיהיה כאן קל יותר. מאד מקווה. שכולנו נצליח קצת לשמור על עצמנו. משימה לא תמיד פשוטה. טוב לי שאתה נשאר ולא מוותר. בוקר של אור, סוריקטה

חלמתי עלייך, סוריקטה.. חלמתי שאת כותבת לי בפורום שאת לא סובלת אותי ושאם אני אהיה פה את עוזבת.. שאת לא מוכנה להיות איתי באותו מקום ואיך נדהמתי שדווקא את זו שכתבה, כי בדר"כ תמיד אמרת לי דברים טובים.. מעניין שדווקא עלייך חלמתי

גם את, תצטרפי לחבורה שרוצה דף חדש, לא כדאי להיות מקובעת דווקא בכיוון מחשבה אחד את יודעת, הרכבת נוסעת, מי שעולה, עולה, אחרים נשארים על הרציף ורק מנפנפים לשלום לא בא לך לעלות על הרכבת במקום לראות את כולם רק מנפנפים ומתקדמים?

הי שמלי היקרה, מאד שמחתי שכתבת לי, מאד שמחתי שאודי החכם פרסם את הודעתך אליי, המון חשבתי עליך ועל מה שקרה לך כאן וחיפשתי הזדמנות לכתוב לך את מחשבותיי ואני עושה זאת בהתרגשות רבה. החתולים אפילו עוזרים לי. חזרתי זה עתה מהעבודה וכבר התיישבתי לכתוב לך תגובה. אשתדל להשקיע בה כמיטב יכולתי. את יודעת, החלום שלך, ההצעה שלי לפרשנות שלו היא שאת אותה דמות את יכולה לראות כטובה, אבל מצד שני גם כרעה מאד. מה שייתכן הוא שיש פיצול. שהטוב ולרע קשה לשבת ביחד באותה דמות, כחלק משלם. האינטגרציה המפורסמת. מדבר אליך איכשהו? נושא מוזכר בטיפול שלך? אומר לך כך - אני חושבת שהרגשות שהעלית לכאן אינם זרים כלל למשתתפות הפורום, ורבות יכולות להזדהות איתך. אני גם חושבת שברובנו או אפילו בכל אחד מאתנו קיימים חלקים איומים ונוראים ומכוערים ומגעילים. גם בי. חלקים שרוצים להיות טרולים. אני חושבת שגם בך יש בך חלקים יפים, וראיתי אותם פה, וגם יצא לך לכתוב לא הכי נחמד, כאילו החלק ה'טרולי' רצה להפוך להיות כל כולך. אבל כמובן שהוא סתם מניאק שתופס מקום ומכסה עליך, על היופי שבך. אני גם חושבת שאינך היחידה שהרגישה רגשות תוקפניים עזים למקרא הודעות שנחוו עבורך מאד לא מותאמות. אפילו מעפניות לאללה. עם זאת, אני חושבת שהכי נכון שבעולם להביא את הרגשות הגולמיים הללו, ההתנהגות שרוצה להתפרע - לטיפול, רק לטיפול, שהוא מקום בטוח. להחזיר לטיפול ולא להשאיר אותו נקי מזה. זה הכי שייך לשם, גם אם קרו דברים במקום אחר. אחרת יצא מצב שהטיפול הוא טוב ונקי ומקום אחר בחוץ מזוהם. וזה, בעיניי, סוג של פיצול. אוכל לספר לך שכאשר עלו אצלי רגשות תוקפניים נניח מול מישהו בעולם, או בפורום, דאגתי קודם כל לדבר על כך בטיפול, וכך גם כשהרגשתי רגשות קשים מול דברים שמהטפל אמר לי, והוא אמר, אמר אמר. דברים קשים מאלו שנאמרו לך כאן. הוא שם מולי מראה, וכחלק מההתנגדות, לבושתי, תקפתי אותו מאד. אבל, שוב, רק בטיפול. לכאן, למשל, מאד מאד מאד השתדלתי לא להחזיר תוקפנות. ניסיתי לעבד בתוך הטיפול ואת התוצאות הבאתי לכאן. זה היה השימוש שלי בפורום בתקופת הטיפול שלי. מאד סקרנית לדעת עליך עוד. אם תרצי לכתוב, כמובן. האם את צעירה? האם נפרדת מבית ההורים ואיך הולך לך בטיפול, אלו נושאים מוזכרים שם, האם הנושא המרכזי שלך הן הרגשות הקשים עליהם את מדברת כאן? מצטערת אם כבר כתבת חלק מהמידע הזה, אולי לא קראתי הכל. זהו בינתיים, שלך, סוריקטה