גבולות ומחשבות

כתבתי קודם לא יודעת למה לא נקלט מנסה שוב עצוב גבולות שמשתנים בבשר החי חותכים זה שפתח אותם גם זה שסוגר הטוב הוא גם רע שוב הבטחה שזה באהבה אלי שזה טוב עבורי איך אפשר להאמין לה שהיא ככה מתהפכת וכמו אבא מתנהגת . נשברת וקמה ושוב נופלת נאבקת עם עצמי לא ליפול לבור המוכר כל כך נאחזת ברסיסי שפיות ורסיסי אור ותקווה . לא לשחזר איתה .. ולא מצליחה להבין למה הכתיבה כל כך חשובה לי מה ההבדל בינה לבן דיבור ולמה מפחדת לדבר ישיר וברור מציבה אותי בחוסר ברירה להתמודד להתבגר ..מפחדת ולבד

לאניכולה לדבר. לא מפחדת לכתוב זה אחרת זה לא לדבר זה לא לשמוע זה לא להיות זה משאיר בלבד גם יחד והכי בטוח זה לא דיברתי אסור לדבר אודי לשאלה אם יש לי מה לעשות עם זה התכוונת שאני אדבר ....