אתה יודע מה חשבתי?

שאולי אני לא יודעת להנות או שאולי שום דבר לא משמח אותי. לא יודעת איך לנסח את זה במדויק. זה עלה לי אתמול בהקשר למחשבות על מה שקרה בחול. הייתי כמה ימים לאחרונה בחופש קטן עם חברה וגם הרגשתי שהיא הרבה יותר "מתלהבת" ממני ואני בסדר כזה, לא מעבר. אני לא יודעת מאיפה זה בא אולי אני לא יודעת לבטא את זה או שאולי אני פשוט לא מרגישה שום דבר מיוחד. אני כן שמה לב שקורה שאנשים מתרגשים, מתפלאים לידי ואני לא. הדבר היחיד שחשבתי שאני אוהבת זה אחיינים שלי, גם לא את כולם וארצה להראות לחברות או למטפלת. אבל אם חברה תראה לי תמונה של הילד שלה או של אחיין שלה זה ממש לא מזיז לי ואצטרך לעשות את עצמי מתלהבת. אודי, מה אתה חושב? איך אני יכולה לדעת מאיפה זה נובע? מה אפשר לעשות עם זה? זה טוב, לא טוב?

היי חנה, אני כל כך מבינה אותך....... בעבר גם אני הרגשתי כך.אדישה. מה שקורה לפעמים שכשאנחנו קטנים יותר עוברים עלינו דברים לא נעימים. ואז אנחנו מכבים את הרגשות,מורידים את השלטר..... לכן חשוב שוב להרגיש כאב,כעס,וזעם. ובהמשך הלב נפתח לאהבה,שמחה והנאה. זה יכול לקחת זמן. איתך, הילה

מקווה שאכן כך. האמת היא שבפעמים האחרונות כ"כ כעסתי עליה ואולי על עוד דברים, שהיא כבר כינתה את זה זעם. זה לא משהו שהכרתי אצלי.

זה משהו שאני חושבת עליו ולא עלה לי איזה משהו לראש שמתאים. אני מתכוונת לדבר איתה על זה, לא בטוח שזה יקרה בקרוב כי הדיבור אצלה לוקח לי הרבה זמן.