.

בתוך הרעש הזה קשה לי לתפקד, לעשות דברים פשוטים אני הולכת ושוכחת ןהולכת לאיבוד לא יודעת למה פתתתי ארון ומה רציתי לקחת למה הלכתי לכאן או לשם, דברים נופלים נשפכים נשברים גולשי נשרפים. אני לא מחוברת לילדים, לא מצליחה לשמוח בהם או איתם, מרוחקת, לא מרגישה אותם, נמנעת. סופי השבוע קשים במיוחד כשהאינטרקציה המשפחתית אינטנסיבית.

הגלישה היא מעבר ליכולת שלי להכיל את כל הדברים האלה, מחוץ לגבולות של המעטפת להכיל את כל הפירורים האלה ואין שלם. מה אני צריכה זו שאלה גדולה מאוד, אני מטופלת אבל הצונאמי הזה אינו מרפה. לגבי ההודעה החדשה, החתכים אינם העיקר בה, לפי מיטב זכרוני, ךכן אפשר גם לוותר עליהם בהודעה