.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מרגישה מוזרה, מנהלת שגרה רובוטית, לפעמים קשה לי כבר להסתיר, העיניים מדברות. הולכת עם כל הרעש הזה בפנים ופוחדת שמישהו ישמע. אני שוכחת כל הזמן, דברים פעוטים, למה הלכתי מה רציתי לעשות לאן אני נוסעת,.דרך מוכרת הופכת זרה, איני מבינה איפה אני כך באמצע.נסיעה. מרגישה שאיני ראויה, שום דבר לא מעניין, משמח, נעים, מרגש, תחושת כשלון קשה. העצב והכאב אינם מרפים. קשה לי כל כך
כן,.הגברתי