אודי, אתה גאה בי?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ונעמה, הנה טוב אחד. (בי?) הקדמה לעץ השבועי שלך.. פניתי למטפל שלי, באומץ, ואמרתי לו בפשטות ובכנות שיודעת שהוא נפל איתי לתוך השחזור....שהוא כבר מיואש, כמעט ולא מגיב, גם בפגישות עצמן, שהוא לא יכול עם המקום שלא מאפשרת לטוב איתו להיכנס לחיים שלי, וגם כשמגיע אני נחסמת, מתרחקת... ושאני מבקשת ממנו לא ליפול למלכודות שיוצרת בקשרים, כמו שנפלו קודמים.... שמבקשת ממנו להתעשת. ושאני פה. רואה את כל ההישגים שהגענו אליהם מהתקופה של הטיפול....ולמרות שנפלנו (וניפול בטוח עוד...לא חיה בסרט)...אני רוצה להמשיך לעבוד איתו יחד. ואני אשתדל להגיע לפגישות, ואני אעשה עבודה... רחל.
וואו, רחל! (: רואים את המשיכה חזק אל מחוץ למסלול החרוט והמוכר. מאחלת לכם בהצלחה ובעוד אומץ... נעמה.
והנה אני אצה וממהרת לבטל את זה.. שלרגע אני מרגישה שעשיתי משהו טוב.... אבל שששש...... לא. זה טוב, הראתי רגע קטן של אומץ... ששש...הכל בסדר. רחל.
ממש אמיץ לומר את הדברים האלו. באמת אפשר לשאול מה הוא ענה?
כן, אפשר לשאול... הוא ענה שהוא שמח על מה שאני אומרת, ושהוא איתי, ונשאר איתי. זה היה לא בפגישה, אז אני מאמינה שנדבר על זה בהרחבה בפגישה... מקווה שלא אבהל מעצמי עד אז..:) רחל.