תובנה שקבלתי משבת לא קלה בכלל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ארחתי בשבת 16 נפשות. בכיף, אין לי בעיה, אוהבת לארח אבל... בסוף השבת חשבתי שארד מדעתי... הרגשתי שאני לא יכולה יותר, ואני תכף אתחיל לצרוח מעצבים. אירחתי את אחותי ואחי שספרתי עליהם, זה היה כל כך קשה, לא יכולתי לעמוד לשמוע את השיחות של אחותי, את חוסר ההגיון המוחלט במה שהיא אומרת, את הפחדים שלה, ניסיתי להיות תומכת, אבל באיזה שהוא שלב, הראיתי לה את חוסר ההגיון במה שהיא אומרת, הדברים שהיא אמרה, נגדו כל הגיון בסיסי, ואתה מסתכל על אדם שהוא בעצם נורמלי פר סיי, ואומר דברים כאלו שאין להם כל בסיס, והם מקוממים, כי חלק מהדברים שלה היו על כביכול בעיות שיש לה, והאמת שהכל מדומיין ואלו בעיות שהיא עושה לעצמה, לשם דוגמא, מישהי הייתה צריכה לבא לעזור לה, והיא אמרה לה שלא תגיע כי היא לא אין לה בבית מה להגיש לה כיבוד! אז שאלתי אותה מדוע לא ירדת למכולת לקנות משהו? עכשיו זה בכלל לא עלה בדעתה. כאילו לעשות את הדבר הכי מובן בעולם ולגשת למכולת לקנות כמה דברים, ובמקום זה היא תתבכיין כמה היא מסכנה שההיא לא יכולה הייתה להגיע אליה. אבל זו רק דוגמא אחת מיני רבות של סוג השיחות שלה, וניסיתי להראות לה איך שבקלות אפשר היה לפתור את הבעיות, או חוסר ההגיון בדברים אחרים שאמרה, ואז הרגשתי מכשפה, ומתוסכלת. הורי גם היו, ולא צריכה להאריך מה זה לארח אנשים במצב הזה. עוד שניים שהגיעו גם היו צריכים כתף, ובן אחד שלי, עבר משהו קשה מאד בשבת. ובכולם הייתי צריכה לתמוך חלפה שבת, אמרתי לבעלי, זהו, לא מסוגלת יותר, הולכת להשתגע, לא מסוגלת ואז בעלי אמר לי משהו חכם, תסתכלי הוא אמר על המשפחות הגרות לידנו, כמה צרות יש לכל אחד, משפחה אחת עם כמה ילדים חולים, משפחה אחרת עם בן שנהיה עבריין, וכך הוא הלך ומנה לי אחד אחד, ואז לפתע אמרתי לו, אתה יודע מה? הצלחת לנחם ולהרגיע אותי, כי לכל אחד מגיע מנת הסבל שלו, אז אם אני לוקחת על עצמי את הסבל של אחרים, זה ימנע ממני סבל של הילדים שלי, ושלי ושל בעלי, כי אי אפשר להימלט מהסבל, השאלה רק מאיזה כיוון זה יגיע, אז עדיף שאני אסבול ממה שיש לאחרים, ואנסה לעזור, היינו אני צריכה לומר תודה על כך שברוך השם אצלי דברים פחות או יותר בסדר, ואולי זה בגלל שאני מקבלת את מנת הסבל ממקורות אחרים. וזה באמת עשה לי טוב, ראיתי את הדברים בפרספקטיבה אחרת. היה לי יותר קל לבלוע את הדברים. זה נתן לי דלק להמשיך הלאה. אבל עכשיו אני לא עם כולם, נראה איך שאצליח להתמודד בפעם הבאה. בשטח יותר קשה ליישם את הדברים.
בת שבע קראתי אותך כמה פעמים ... לא יודעת איך להגיב לך בלי ליפול לבור ... אז אשאל אותך רק שאלה ..." את בטוחה שכל מי שאת מרגישה שאת תומכת בו ..זאת התמיכה שהוא באמת צריך מהמקום שלו לא שלך" https://www.youtube.com/watch?v=BdEqtV8UZ7o ולך חיבוק גדול אם נכון לך ומאחלת לך ללמוד ולאפשר לעצמך להרפות לשחרר לא תיפלי מאמינה שיש לך כוחות לשמור על עצמך
ואני באמת באמת שומעת ומבינה את הקושי שלך