לאביב, חלום, פרדייז, ולכל המעוניין (וכמובן לאודי)

אביב וחלום, אני חושבת שיש ביננו קצת קצר בתקשורת, לא הבנתן את כוונתי, כנראה בגלל שלא הסברתי אותה כראוי. אז קודם כל, אני מאד מאד בעד טיפול, אני חושבת שזה חשוב,ואני יודעת שאפשר להפיק ממנו המון תועלת. אבל... ציינתי שתי נקודות, ואנסה להמחיש אותן, על מי שעובד במקצוע אחר, כפי שטענתן (נדמה לי אביב) שכשם שלוקחים עורך דין כך צריכים לקחת טיפול. אני ממש מסכימה עם ההשוואה, וארחיב את הדיבור. עורך דין, יש ישר ויש נוכל. יש עורך דין שמה שחשוב לו זה רק חשבון הבנק שלו. מגיע אליו לקוח, הוא שומע את הבעיה, לפעמים הוא יודע שללקוח אין כל סכוי, וחבל על הזמן, אבל מה, הוא רוצה שכר טירחה אז הוא מעודד אותו לתבוע למרות שכל מה שיצא מזה זה רק שכר הטירחה שלו. לפעמים עורך הדין הנוכל מלבה את האש, רוצה את המריבות, כדי שהוא ירוויח מזה. לפעמים הוא מציע ללקוח כל מיני הליכים, שכל התועלת מהן היא שכר הטירחה שהוא גובה. עורך דין ישר, פועל למען הלקוח שלו, מייעץ לו מה כדאי ומה לא כדאי, למרות שהעצה שלו יכולה להוריד משכר הטרחה שלו. יש בדיחה ידועה על עורך דין וותיק שהכניס את בנו הצעיר עם הרשיון הטרי לעבוד במשרדו. האב יצא לחופשה בת שבוע, כאשר חזר בשר לו הבן באושר, שכמה עשרות תיקים שכבר שוכבים במשרד שנים על גבי שנים הוא הצליח לסיים אותם בכמה ימים. האב ספק כפיו וקרא, אידיוט, ממה אתה חושב שנחיה, איך נתפרנס, שנים אני מושך את היקים הללו, באת בשבוע אחד והרסת את הכל! התפקיד של עורך הדין שיתן עצה נכונה ללקוח, שלא ישלח אותו למלחמות שאפשר היה לחסוך אותם. ועכשיו לטיפול פסיכולוגי. אני נגעתי בשתי נקודות, האחת היא התלות. כאשר דיברתי על תלות, דיברתי מנסיון אישי (שאולי עוד אכתוב עליו), אמנם לא על תלות במטפל אבל על תלות. ומתוך נסיון אני יכולה לומר שהדבר הזה יכול להיות הרסני. אדם שיש לו עורך דין, מפתח בו תלות כלכלית או אולי כזו התלויה בחירות שלו, שלא ייאסר, אבל זו לא תלות נפשית. הוא בוטח בו, אבל הוא לא מרגיש שעורך הדין הוא מרכז חייו. וזה ההבדל בין עורך דין לבין מטפל. אני שומעת מכם, ומבינה שהתלות היא חלק מההליך של הריפוי, לו יהי. אני חושבת שמה שאודי כתב, שאי אפשר לדעת ווירטואלית את המצב של כל אחת ואחת, את היחסים, את הצורך, לכן בוודאי שאני לא יכולה להתייחס לכל אחת ולמה שמתאים לה, אני דברתי בגדול, על הצורה שאני רואה תלות במישהו שהוא בעל מקצוע, ולא בן משפחה או חבר קרוב. עם כל הכבוד וההבנה, מי שהוא פסיכולוג, זוהי פרנסתו, הוא ראה איקס אנשים בשבוע, לחשוב שהוא הופך להיות הציר המרכזי של חייהם, קצת מפחיד אותי. אבל שוב, אני מסייגת את מה שאני אומרת, פשוט מחוסר ידע ומחוסר נסיון, אני כנראה באמת לא מבינה בדיוק את הדברים, וכנראה אין לי ידע מספיק כדי לאבחן ולהבין לעומק את היחסים הללו. הדבר השני שאמרתי, ואותו אמרתי מניסיון, ופרדייז גם היא חוותה ניסיון דומה, צריכים להיזהר ממטפלים אשר לא עושים את עבודתם נאמנה מבחינה זו, שמצד אחד הם מפתחים תלות ומנצלים את זה כדי להשאיר את המטופל אצלם גם כאשר יתכן והוא כבר יכול היה לעמוד על הרגליים של עצמו. כפי שאמרתי שעורך דין יכול ללבות אש ולגרום ללקוח לתבוע בעוד תיק ועוד תיק, כך גם מטפל יכול לתת למטופל הרגשה כאילו יש לו עוד מי יודע כמה שדים בפנים, ולכן הוא חייב טיפול ארוך ארוך ארוך. ואני אומרת את זה מתוך נסיון אישי ולא מתוך פילוסופיה. כפי שאמרתי הלכתי פעם לטיפול, על עניין ספציפי, ואז המטפלת הודיע לי שבעצם זה נובע ממשהו מאד עמוק שיקח לי שנים של טיפול כדי לטפל בזה, אממה, אחרי שלוש פעמים ראיתי שאנחנו חוזרים על עצמנו, ולא ראיתי שהיא מחדשת לי יותר מדי, ואמרתי, גברתי, עם כל הכבוד, לא רואה מה את מוסיפה לי לי במפגשים, שמעתי את שיש לך לומר, את די חוזרת על עצמך, ומה לעשות, עם כל הכבוד אי אפשר בכוח לספר לי שיש לי מחסנים מלאים עם נחשים ועקרבים, לא כדאי לנסות לשתול אותם שם. ועוד משהו מעניין, כשהלכתי לאותה מטפלת, באותו זמן ממש הלכתי גם לפסיכיאטרית שהיא גם פסיכולוגית, (אגב זה היה כתוצאה של אותו סיפור של תלות שהזכרתי למעלה), השניה הייתה מקסימה ממש, נתנה לי כלים ותעצומות, ויכולת להתגבר, ואחרי פעמים אמרה לי, שזהו אין צורך ביותר. (הסבה שהלכתי גם אליה היה כי היה בכזה מצב נוראי שרציתי כדורים אחרת חשבתי שלא אשרוד!), אך מה שהיה מעניין שבאותם שבועות שהלכתי לשתיהן, ראה זה פלא, חלק מהמשפטים שהם אמרו היה ממש מילה במילה, בתחילה נדהמתי, אך אחר כך, קראתי וראיתי ששתיהן מצטטות גם מנטרות שמתאימות לכל אחד ולכל מצב, ואלו המנטרות שאומרים תמיד. היו כמה וכמה נקודות בחיי, שהלכתי למטפלים, היכרתי כל מיני, חלקם היו מקצוענים, ידעו לנגוע בנקודה האמיתית, ולתת לי את הכלים כדי להמשיך הלאה, וחלקם לא היו מי יודע מה חכמים, ואחרים, מה לעשות, כמה שלא נעים, מה שעניין אותם זה ההמחאה שתגיע בסוף היום. כך שממש אי אפשר לעשות הכללות, וכמו בכל דבר בחיים, ישנם כל מיני, יש אדריכלים מצויינים ממש, ויש פחות, יש עורכי דין שדואגים ללקוח, ויש שלא, ישנם רופאים רשלנים וישנם טובים, אני רק אמרתי שמטפל הוא אמצעי ולא מטרה. הוא אמצעי כדי לאפשר לנו לחיות את החיים שלנו טוב יותר, כדי לעזור לנו לנקז מוגלה, כדי לפתוח סתימות, אבל המטרה היא לא הקשר אתו. ושוב, כמו שממש לא בקיאה בתחום, מלבד הנסיון האישי, יתכן וכלפי חלק מהמטופלים אותו קשר, אותה תלות היא חלק מההליך. נראה לי שבסופו של יום, מבחן התוצאה הוא שקובע, היינו אם מישהי נמצאת בטיפול שנים ארוכות, ומה שמרכז הכובד של הטיפול זה קבלת כלים להמשיך הלאה, אלא עצם הקשר עם המטפל, לי זה נראה בעייתי. ולא שאני אומרת שאין מצב שאדם צריך להיות בטיפול שנים, בהחלט כן, אבל הוא בוחן מה קורה במפגשים, אפילו לא אחד אחד אלא בתוך זמן מסוים, האם קבלתי עוד כלים, האם חידשו לי משהו, האם הנפש שלי נהייתה חזקה יותר, או שהתועלת של המפגשים היא עצם קיומם, כי אני לא יכול בלי המטפל. מקווה שעכשיו מבינים אותי טוב יותר

בת שבע עונה לך כי מבינה שההיבט הזה של קשר עם מטפל מטריד אותך קצת ואם התשובה שלי תעזור לך להחליט לנסות שוב לטבול את הרגליים במי ם ולראות שהם כבר לא כל כך קפואים ... קודם כל אין קצר יש דעות שונות וזה טוב ככה זה צריך יש סוגים שונים של טיפולים של מטפלים והכי חשוב בת שבע יש סוגים שונים של מטופלים . עונה לך רק מהחוויה האישית שלי ..המטפלת שלי לא רוצה את כספי היא רוצה לעזור באמת (וכן זה פרנסתה ומזל אחרת לא היה לי אותה) לכל אחד מאיתנו יש אישיו אחר עם כסף ככה זה בחיים אז יכול להיות שבאמת חווית חוויה אחרת אבל שוב היא מהעינים שלך . תראי הייתה לי חברה שהייתה אצל כמה מטפלות את כולם האשימה שהם לא טובות רוצות את כספה לא שם עבורה ובלה בלה והם אשמות בתלות שלה ועוד ועוד...האמנתי לה חוויתי אותן מהחוויה שלה רצה הגורל ושתיינו היינו אצל אותה מטפלת מה שבדיעבד חיבל לי בטיפול ...עכשיו ראיתי את שני הצדדים ומה אומר לך אותה בחורה לא נתנה לא אפשרה כניסה אלייה היא הייתה קרבן שמקרבן ותלותית ברמות...מובן שגם מערכת היחסים שלנו הייתה כזו של תלות הדדית ביום שקרבנה אותי מספיק חתכתי . הן לא צלחו את הדרך לא כי המטפלת לא טובה או אותה חברה לא טובה כי פשוט הזוגיות לא עלתה יפה בנהן בלי אשמים ככה זה בחיים. וזה טיפול כן מערכת יחסים היא קצת כמו זוגיות רק לא סימטרית זה נכון וככה זה צריך להיות ..חושבת שצריך לתת צאנס בתחילת טיפול חודש חודש וחצי אם אין התאמה מבפנים זה לא יעבוד ...לקח לי למכלול שאני שנים לבטוח בה אבל מהיום הראשון ידעתי שהיא מתאימה לי שפת הגוף שלה הישירות שלה היושרה הפנימית שלה והכי הכי זה שהיא יודעת לשמור על עצמה ...במגרש הזה ידעתי שיהיה מספיק כוח להכיל אותי כל זמן שאני ארצה ואתן . אבל אם לא הייתי לוקחת אחריות לאורך השנים ושומרת גם עלייה זה יכל להגמר מזמן . כי בסוג טיפול כמו שלי צריך לפרוש שטיח אדום ולפזר פרחים לכל מטפל שמוכן לגעת ...בשביל לעשות כסף יש מספיק מטופלים חרדות קלות דכאונות קלים וכאלה . על מה שאני וחלום מדברות תאמיני לי לא מאמינה שיש מטפל שהוא כל כך מזוכיסט להיות שם בשביל כסף . כי כמות ההדרכות והתמיכה שהם צריכים כדי לא ליפול לא משאירה להם הרבה כסף . את יודעת הבנתי עכשיו מה מפריע לי כל פעם לענות לך מרגישה קצת מסנגרת על המטפלים על הטיפול עלי על הדרך שלי ...בעצם מה זה משנה כל אחת עושה מה שטוב לו ..למה זה חשוב לך ..בואי תנסי רק מבת שבע לא ממה שאנחנו כותבות רק מהמקום שלך ...את רוצה טיפול כן או לא . והכל בסדר לא אז זה לא צריך להטריד אותך ואם כן . אז תנסי לבדוק מה נכון לך . מה את צריכה לשאול בפעם הראשונה איזה מטפל יהיה נכון לך וכו' ...מקווה שעזרתי קצת .

אפור וקר... מסכימה איתך...במחיר של פגישה בשבוע קיבלתי כל מה שרק יכול להיות כדי להחזיק בטיפול,כולל שיחות קצרצרות,מיילים עוד פעמיים בשבוע,הנחה במחיר ועוד המון דברים אחרים...ועדיין...ואני גם שומרת עליה כי אוהבת אותה:כשקשה לי אני מנסה להסתדר בכל מיני דרכים ורק אם שום דבר לא עוזר ואני לא מצליחה למצוא כוחות לאזן את עצמי-אז אני מתקשרת.מיילים אני עדיין חייבת באמצע אחרת אני מאבדת כוחות...אבל מעניין ומשמח שאני מזמן לא מרגישה "תלויה" בצורה שזה מייסר((-: אני אוהבת להיות קשורה אליה רק רוצה להתחזק עוד ולהיות יותר עצמאית. כשקוראים אותך לצד כאב תהומי מרגישים המון תקווה,חום והתחדשות כזו של אביב פורח,את יודעת?((-: המון הצלחה,חלום

כשאני מרגישה שאני צריכה טיפול, אני הולכת למטפל, כשאני מרגישה שמיציתי, אני אומרת שלום, והולכת הלאה. לפעמים ממצא אחרי 3 פעמים, לפעמים חמש פעמים, כל אחד עם הכמות שיש לו צורך. אותה מטפלת שאני מספרת שרצתה רק למשוך ולמשוך, ובאותה תקופה הלכתי לעוד אחת שהייתה נפלאה, אז הראשונה, כל דבר היתה מפרשת לרע, זה היה מדהים, היא פשוט באה להרוס לי את החיים, כדי יעני לבנות אותם אחר כך בדרך העקומה שלה. יש לי זוגיות מצוינת עם בעלי, והיא רק נסתה להראות לי שנדמה לי שהיא טובה, אבל בעצם היא לא. היא כל הזמן נסתה לשכנע אותי שיש לי המון שדים בפנים אבל אני לא יודעת. ראבק, אם משהו לא מפריע לי, מה את מנסה לעורר אצלי הפרעות, כשהחיים שלי זורמים בסדר? הגעתי כי הייתה לי בעיה נקודתית חריפה ביותר, עד כדי כך שהלכתי לשניה כדי לקחת תרופות כדי שאוכל לשרוד הרגשתי שאני לא שורדת, ממש נמחקת. לקח כמה שבועות, והייתי על הרגליים שוב, מוכנה להיות מאותגרת מהעולם, והשניה נתנה לי כלים עצומים לדעת להתמודד גם אם דבר כזה ישנה שוב. לעומתה הראשונה רק הכניסה לי לראש איזה טיפול ארוך אני צריכה, וכל מה שהייתי מספר לה, אפילו על הצלחות שלי, היא תמיד הייתה מצליחה לתת לי הרגשה שהכל זיפט, הכל שחור. בקשה שאספר על עצמי, וכל מה שסיפרתי הפכה למשהו רע, גם את הדברים הטובים. תאמיני לי שהיא צריכה טיפול ארוך מאד עכשיו הגעתי אליה בהמלצה של מישהי שאני ממש סומכת עליה, ואותה מטפלת היא לא סתם מטפלת, אלא הוציאה ספרים בנדון, כותבת טורים, מוזמנת להרצאות, יעני, אחת חשובה, ואני אומרת לך שהיא הייתה הרסנית עבורי. לכן יש כל מיני. אם הייתי ממשיכה אצלה הייתי נהיית מתוסכלת על כל הראש. עכשיו, את אם מצאת מישהי שעושה לך טוב, ממש טוב, ומקדמת אותך ומעצימה אותך, ונותנת לך כלים להתמודד עם החיים האמיתיים, אז טוב מאד, ואם את מרגישה שאת זקוקה לקשר הזה לתקופה הארוכה, זו זכותך. כל דבר הוא אידבידואלי. אם אני באיזשהו שלב ארגיש שמשהו מעיק עלי, אלך את זו שנהניתי ממנה, (ביקר אצלה עולה כפול מאשר כרגיל, 890 על כל פעם!) אבל היא שווה כל פרוטה, והיא לא מנסה לייצר בעיות, אלא לפתור אותן ולתת כלים לעתיד מהכתיבה שלך אביב ניכר שיש לך המון עומק רגשי, אין לי ספק שזה גם מתבטא בחיי היום יום

קראתי את דבריך. קודם כל,אני חושבת שאני יכולה להבין אותך.הרי קשר קרוב ואינטימי עם מישהו סמכותיהוא כל כך טריגרי ומעורר הרבה חרדות...לא פשוט כלל וכלל להיות שם בתוך המחסנים עם נחשים ועקרבים...לחוש אותם,להריח,לחוות ...ולהרגיש את עצמינו כמו אז קטנים-קטנים,חסרי הגנה בטחון,קפואים מאימה ופחד,גווים מרעב רגשי וזועקים חירשי למישהו גדול שיבוא,שיציל,שיחבק,שיקח אותנו בתוך הגהנום לחיים מלאי חום,אהבה,כבוד ובטחון...זועקים ואף אחד לא מגיע ולא מציל... יש דרך לצאת משם.היא ארוכה וכואבת אבל יש...אם רוצים כמובן לצאת...מי שרוצה להמשיך לשנוא את עצמו ולחיות חיי בדדות עד 120 שנה זו גם בחירה.לפעמים זה יותר בטוח מלסמוך על טיפול,להחשף,לחוות את הגהנום לפרטי פרטים כולל אימה ופחד,כולל חסך רגשי עצום,כולל להיות תלוי וזקוק...רק המחיר הוא כבד מאוד של עצמאות המדומה הזות...אני לא צריכה לתאר לך אותו.את יודעת,אני בטוחה...דרך הגב,תלות כזות שנוצרת בטיפול היא יכולה להיות מקום עבודה מצמיח וטוב במקום מיטיב ובטוח אלא תלות רגשית מוגזמת בחברים,בני זוג וכו' היא לא משהו רצוי בכלל,היא הרסנית לקשר ומסוכנת מאוד... לגבי פרדייז,לא הייתי מסיקה מסקנות מהר כל כך,אני בנתיים לא שמעתי ממנה שום הוכחה ממשית שהמטפלת שלה הייתה לא מקצועית,לא אכפתית וחושבת רק על הכסף...אני שמעתי הרבה כאב,עלבון ופחד ואין לי מושג מה הוא מקורם האמיתי... אז,יקרה,כל אחד עושה את ה"חושבים" שלו שוקל יתרונות וחסרונות ומחליט איזה מחיר הוא מעדיף לשלם... חלום,בחום ובתקווה שתמצאי את הדרך שלך לעצמך ולחיים מספקים יותר.