אודי

אני גם שלחתי קודם הודעה... ואם קרה משהו? אודי אתה יכול להרגיע אותי? איך אני יכולה להירגע? אני לא יודעת... אני נכנסתי לאתר של חברה קדישא אבל לא מצאתי שם משהו עם השם משפחה הנוכחי או הקודם שלה..

אז זה שלא מצאתי לא אומר כלום. עוד שבוע פלוס.. זה מלא זמן.

היי חנה, עצוב לי לראות אותך בכאב ובחרדה... רציתי להציע לך להסתכל עליהם כמורכבים משני דברים, ואולי זה יעזור: - הפחד מזה שתהיי בלעדיה שבוע, שהיא "נעלמה" לשבוע בלי להכין מראש, שזה מערער על הביטחון. - החרדה מכך שאת לא יודעת מה קרה. עם החלק הראשון אני לא יודעת מה יש לי להציע לך חוץ מליווי כאן עד שהיא תחזור ואז תדברו על זה, בטח לא מעט, ובתקווה זו תהיה שיחה מועילה ועוזרת, או אפילו חוויה של מסוגלות וכו'. את החלק השני, הייתי מציעה לך לנסות לשחרר כי הוא מחוץ להישג ידך. כן, יכול להיות שמישהו שקרוב לה נפטר. וזה באמת נורא עצוב וקשה, אבל גם אין לך מה לעשות עם זה. יכול להיות שגם קרה משהו אחר, אבל שוב, יש דברים שהם מחוץ לטווח ההשפעה שלנו... ואם אין מה לעשות עם זה, חבל שזה יטריד אותך, לא? אם אין מה לעשות עם זה, זה לא משנה אם תדעי עכשיו או עוד שבועיים מה קרה (חוץ מהתחושה שהיית רוצה שהיא תספר לך, ועל זה תוכלו לדבר עוד שבועיים יחד עם כל השאר). ומחשבה - אולי את מעדיפה להתרכז בקושי של האי ידיעה, כי יותר קל להתמודד איתו מאשר עם התחושה של הלבד, המאיימת יותר? אני לא אומרת שלא יהיה לך קשה, פשוט הייתי מקווה שתישארי רק עם "הקשה ההכרחי" בשבוע הזה ולא עם הקושי שאולי אפשר לשחרר. מקווה שמתאים ולא נתפס כלא נעים או מפספס אותך... מניחה כאן חיבוק, שתאספי אם תרצי מתישהו. נעמה.