היי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/12/2014 | 18:53 | מאת: רחל רחל

כן, אודי. הייתי מלאה בחומות הגנה, והכל קרס. אני לא יודעת למה אני כל כך נמנעת ממנו. אני לא יודעת למה השחזורים האלה חוזרים שוב ושוב. ושוב. ושוב. וזה לא נפתר. זה לא נרגע. להיפך, זה מחמיר. וביקשתי שם עזרה. לא רק פה. ביקשתי. התחננתי. והוא אומר שעושה כל מה שיכול. לא מספיק לי פעם בשבוע. ולא, אני לא צריכה כדורים. לא כרגע. שארגיש שצריכה - אקח. אני צריכה טיפול. יותר אינטנסיבי. ומתחילת הטיפול- תמיד שלחתי לו הודעות והיה עונה וזה היה בסדר. תמיד הוא היה עונה לי באותו יום (בשעה כזאת או אחרת)..וגם אם הייתי שולחת המון הודעות, תמיד הוא היה שם. ובחודשים האחרונים, למרות הקושי הגדול, הוא כמעט ולא נוכח. שולחת לו הודעות- והוא לא עונה.. הפעם בשבוע- מאוד מעורפל... ויחד עם ההתנהלות שלו בתקופה הזאת- ועם כל מה שעוברת...זה שובר אותי.

הי רחל, זו עמדה אמביוולנטית ובלתי אפשרית. מחד - לא מספיק לך מה שהוא נותן ומאידך את נמנעת ממנו. לא פלא שזה שובר. זה יותר המון המון לחץ, הכוחות המנוגדים האלה... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית