.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/12/2014 | 00:26 | מאת: עמליה

עוד לילה והשינה מסרבת ועוד בקר שיגיע עוד רגע ממש ואל הרעש שבפנים יצטרפו קולות הבקר של הבית המתעורר משנת הלילה. למה את עדיו כאן ימים שלמים על אוטומט זכרונות שמתעוררים שכחתי ששכחתי והזכרון יש לו חיים משלו בא והולך נעלם ומופיע וסוף. שבוע מאיים במשפחתיות ונסיונות להחזיק מעמד, להיות אמא של שבת עם מפה לבנה שולחן עמוס ומשפחה מורחבת וכעס על האוכל וזעם נוראי שממשיך להרוס חותך ותופר. מסביב יש חיים אנשים הולכים ובאים ברחובות מתנהלים בשגרה ומאחורי חלונות יש ודאי עוד הרבה כאב, כל כך מוזרה ההתנהלות האנושית. ואצלי המלחמה על החיים ושעון החול.של המוות, ביניהם נעים הכאב והסבל והעצב כל כך תהומי. אני רוצה לברוח

הי עמליה, אחד מהדברים שהייתי מתמקד בהם זו היכולת לאפשר שינה טובה. משימה קטנה, אבל חיונית. אודי

04/12/2014 | 11:23 | מאת: עמליה

לישון, לא עם כדורים, לא עם כדורים ואלכוהול, ארבע או חמש שעות שינה במהלכן גם אני מתעוררת פעמיים או שלוש, לפעמים מהצעקה לפעמים בצעקה..

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית