אודי,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זה הגיוני שאדם יגיע לטיפול כשהוא מתפקד בצורה מלאה וחי טוב עם הנאה בחיים, והגיע לטיפול בגלל בעיה נקודתית, ואחרי שנתיים של טיפול, בהם יש נסיגה משמעותית בכל התחומים-פיזית, נפשית.. פתאום אומרים למטופל שיקח כדורים... זה הגיוני? זה אומר שמשהו בטיפול לא היה נכון?... מה זה אומר בעצם?.. איך זה הגיוני??? זה נשמע לי לא הגיוני...
היי, האם זה הגיוני?זאת השאלה? אם היה כל כך גן עדן לפני הטיפול,אז למה ללכת לטיפול? או שלפעמים פצע קטן,מצביע על הרבה מוגלה בפנים.... יכול להיות אין סוף אופציות- אצלי היה תפקוד שלא איפשר מרווח נשימה להרגיש,ובזמן שדברים נפתחו קרסתי פנימה בצורה הכי מכוערת שאפשר........ והיו גם לא מעט אשפוזים...... הנפש שלנו פתלתלה,כמו נחש.... הכי חשוב להקשיב לו,להקשיב לך, מה את חושבת? הילה
תודה על התגובה שלך... ולא, לא ככה דמיינתי טיפול. התחלתי אומנם טיפול עם משהו נקודתי, אבל באתי בעיקר כדי להעצים את עצמי. ואני קורסת. כהגדרתך. שחזור ועוד שחזור. במעגליות. שוב ושוב. בלי התקדמות. אני נגמרת כל פעם יותר. ושולחת לו המון הודעות, הוא כבר לא מגיב. וזה גם קשה!! כמה כבר הוא יכול? להכיל? אני מטרידה אותו. ככה מרגישה. זה ממש קשה לי.. להיות בשחזורים האלה, לקבל כדורים, לחשוב על זה בכלל..
הי רחל, איני יודע. ייתכן שהגדרת המטרות לא הייתה בהלימה. אם את הגעת "רק" למשהו נקודתי - לא הגיוני שתהיה הדרדרות כזו. ייתכן שהיה קרום דק שכיסה על קושי עמוק יותר, שהטיפול איפשר לו להחשף? ההגדרה הנקודתית היתה של שניכם ביחד? אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
