סאונד צ'ק

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/11/2014 | 10:48 | מאת: נעמה.

היי לכם... (מוזר להגיד שהתגעגעתי, כי הייתי כאן מאחורי המסך. אבל התגעגעתי אולי ללהגיד שלום) בא לי שיקשיבו לי, אבל אין לי מה לומר. אולי שמישהו ישמע בשתיקה שיש לי את התדרים שגם אני לא מוצאת ויתרגם לי את עצמי. אולי אני צריכה גוף שיחזיר את גלי הקול שלי, שנבלעים בריק ולא נשמעים גם לי. איי איי, אחת-שתיים, אחת-שתיים, בדיקה, בדיקה. שומעים? מה שומעים? נעמה.

20/11/2014 | 17:59 | מאת: הילה

רות עבור :) בטח ששומעים עד לכאן הילה

20/11/2014 | 23:00 | מאת: נעמה.

את יודעת, זה מבלבל. זה כאילו "אם עץ לא נופל ביער אבל נורא רוצה, הוא משמיע צליל?"

הי נעמה, אני שומע את הכמיהה להיות מובנת גם ללא המלים. וזה מעניין, כי מדיה של מלים. אודי

20/11/2014 | 22:46 | מאת: נעמה.

מדיה לא של מילים? (בתור אדם בוגר, או וריאציה של אחד כזה)

21/11/2014 | 01:56 | מאת: בת שבע

שישמחו שאת כאן, שירגישו בנוכחותך שתוסיפו לשיח זה כל כך ברור להרגיש חלק מהחבורה חלק חשוב, שתורם ומקבל להעלם ואף אחד לא מרגיש זו הרגשה קשה להופיע ולשמח בעצם הנוכחות נותן הרבה בטחון עצמי בכלל להיות שייכים, ברוכה הבאה,

23/11/2014 | 09:33 | מאת: נעמה.

היי בת שבע, באמת יש משהו מפתיע-נעים בלהיות געגיעה (או איך שלא תטי את השורש כדי להפוך לברת געגוע). לא יודעת אם זה העיקר שמכרסם בי, אבל זה בהחלט חלק. להרגיש מוזמנת להיות. נעמה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית