המלך הוא ערום ...

אודי, יש לי תחושה שהפעם אתה באמת קצת נוקשה עם שמלי...( ולא תמיד קצת...) מה שגורם לה להיכנס ללופים מבלי יכולת לצאת. אולי אתה , כמבוגר אחראי, תתן לה צ'אנס? הרי קורה להרבה משתתפות כאן , מה שקורה לשמלי , ועדיין זוכות לאיזו חמלה... אודי?

על המוטיבציה לדברר את שמלי? לא נראה לך שלמישהו תהיה מוטביציה להסכים עם יצור נאלח ועלוב כמוני?

שלום לכולם. האצבעות שלי היו על המקלדת כמה וכמה פעמים, בהקשר לשיח עם שמלי, רציתי לכתוב לה וגם לך אודי אבל פחדתי. פחדתי מהתגובה שלך, שבאיזשהו אופן לא ממש רשמי אכנס לרישמה שחורה. אני מבינה את הכתיבה הלא מזוהה של ילדה כפחד דומה לזה שלי ואם אני טועה אשמח שתתקני אותי ילדה. אבל בגלל האומץ שלך, גם אם מאחורי חומת מגן, החלטתי גם אני לעמוד פה ולהשמיע את קולי. ליבי איתך שמלי, אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה את הכאב והסיוט הבלתי נגמר שלך שאת לא מצליחה לצאת ממנו ומשהו בך מדבר אליי. גם אז לפני כמה חודשים התחלתי לכתוב פה שוב אחרי שנים שלא כתבתי בעיקר בעקבותייך, הרגשתי שצריך שיהיה פה מישהו שיראה אותך באהבה וקצת יעזור לך לשמור על עצמך. אודי אני מתנצלת מראש על דברי נראה לי שהם יהיו חריפים, הדרך בה הגבת לשמלי נחווית לי כפוגענית וקשה מאד. אם המילים שהשתמתשת בהן היו נכתבות אליי, גם אם הייתי הכי מעצבנת או הכי בלתי אפשרית בעולם, הייתי יכולה להגיע למצב שאני אפילו פוגעת בעצמי. אפשר לדעתי להציב גבולות וגם צריך!!!, אבל בצורה אחרת וללא הצורך להשתמש במילים כ"כ בוטות. מפחיד לכתוב לך את זה, עכשיו גם אני אכנס לי מאחורי שיריון הגנה בתקווה שלא יהיה בו צורך...

באשר למוטיבציה- כזאת אני , "חמור קופץ בראש" , ואם אני רואה חוסר צדק- חשוב לי לומר לפחות את דעתי. באשר לכותרת- כולם פה מעריצות אותך, ואולי פוחדות להפסיד את מעמדן בליבך... או להיות מנושלות כמו שמלי. אודי, אם זה היה פורום לכל נושא טכני אחר, ניחא. אבל פסיכולוגיה? דווקא תחום שנותן מקום ומרחב? ואכן המילים שבחרת כלפי שמלי- רחוקות ממתן מרחב , הכלה או אפילו "פוליטקלי קורקט". יוצר קצת חוסר נוחות גם לאחרות. וכל זאת כתבתי דווקא בשל הערכה עמוקה כלפיך.

פתאום מישהו רואה על מה אני מדברת.. חוץ ממני.. בלי ניסיון להסביר לי מה לא בסדר ואיך עליי להתנהג זה מרגיע

הי שמלי אין לי שום כוונה להגיד לך איך להתנהג וגם לא להיות סניגור של מישהו או להיפך. אבל בכל זאת היות וכתבתי לך בעבר , אני שוב מנסה לומר לך שלי כצופה מהצד נראה שלא התייחסת בכבוד לאודי. נוקשה או לא נוקשה פוגעני וכו' הכל פתוח לדיון ואכן זכית להרבה מאוד תשומת לב, לא גורשת ועדין ... אבל אפילו אם חווית פגיעה נוראית מעבר לרגשות ולרגישויות ולהשלכות ולדפוסים יש כללי התנהגות נאותים ולכל אחד גם את היכולת והאחריות להתעשת ולבחור איך לומר או לדבר את הפגיעה בלי לרדת לרמה של הטחת האשמות ועלבונות בנסיון (פתטי קצת) ממש לפגוע בכבודו של האדם האחר , בעיקר אם בוחרים להשאר בקשר (יכולת להפסיק לבוא)... וכן נתנו לך הזדמנות לתיקון. כבוד זה דבר חשוב והבסיס לכל קשר באשר הוא. אפילו קשר במקום וירטואלי. "איזהו מכובד? המכבד את הבריות" או משהו כזה מפרקי אבות. בכבוד יום טוב

ואני קוראת את הודעותייך בפורום ואני כן מבינה כמה את פגועה ומאוכזבת. אבל יחד עם זאת אני מבקשת אם אפשר לשקף לך שאת מגיבה תגובה ריגשית קיצונית שאינה פרופרציונלית כלל למה שקורה .ולכן אודי מגיב כפי שהוא מגיב למעשה את מחזקת אצלו את ההבנה שהתגובות שלך מאוד תובעניות ומאוד קיצוניות וכל מה שהוא יגיב לא יעזור רק יגרור תגובה קיצונית מצידך.קודם כל תצאי מהנחה ששום דבר לא נגדך אישית ..כי אין לאודי באמת אינטרס לפגוע בך דבר שני תשאלי את עצמך איזה יחס את מצפה לקבל ,ותנסי להשיג את זה. אני רואה שאודי מפרסם את הודעותייך משמע הוא קורא ,מתייחס ומנסה לעזור ככל יכולתו.לצערי,כיוון שאת מגיבה בצורה קיצונית וקצת תובענית(ולא רק בפעם הזו) אולי נוצר חוסר אמון מצידו ולכן ממשיכות התקלות בתקשורת בינכם.תפקידך לנסות להתגבר וללמוד להגיב יותר רגוע ואז היחס כלפייך ישתפר בהתאם .. אני לא התכוונתי לפגוע בך בשום צורה וחס וחלילה לא התכוונתי להעכיר את מצב רוחך -אלא לשקף לך את הבעיה שאני מכירה אותה היטב היטב "על בשרי" ,בעיה לא פשוטה אבל למדתי להתמודד איתה. יודעת שזה לא נשמע תמיכתי ומלטף מצידי ,אבל האם את רוצה ליטופים והבנה או שאת רוצה לפצח את הבעיה שאת נקלעת אליה לא פעם כאן(אולי גם בחוץ),שכביכול עושים לך עוולות קשות הפוגעות בך? אם את רוצה לפצח את הבעיה תצטרכי לנסות להבין בטיפול שלך מה הבעיה בפרשנות שלך כי את מפרשת דברים בצורה מאוד מאוד לא נכונה ,כמו רבים מאיתנו בכל מיני סיטואציות בחיים. צריך מודעות עצמית להתנהגות ולפרשנות.זה הכל.

הי. זו לא תגובה למישהו ספציפי אלא הרהורים לגבי כל השרשור הזה, למי שרוצה. אני חושבת שהשאלה היא האם מי שצועק שוב ושוב ש"המלך הוא ערום", מנסה פשוט להוכיח את צדקת טענתו, או שהוא רוצה להעמיד את המשפט הזה לדיון, לנסות לבדוק אותו. אם מישהו חושב שהוא יודע בוודאות שהמלך הוא עירום, זה די חסר טעם לדרוש מהמלך הזה להיות משהו אחר, לא? או אפילו להכיר בכך? אז יש שתי אפשרויות: או שמנסים לבדוק האם זה נכון, או שאם מקבלים לכך הוכחות חוזרות ונשנות, מחליטים ש-אכן-המלך הוא עירום, ולכן אפשר להפסיק להמליך אותו. אני לא רואה שום טעם בלעמוד מול המלך ולהמשיך לצעוק לו שהוא עירום. הוזכרה פה המילה "צדק". נניח שזה מאבק על הצדק - אני לא חושבת שהוא יוביל לשום מקום. "מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים. המקום שבו אנו צודקים הוא קשה ורמוס כמו חצר. אבל ... ספקות ותהיות עושים את העולם לתחוח כמו חפרפרת כמו חריש ולחישה תשמע במקום שבו היה בית אשר נחרב" (יהודה עמיחי) אני חושבת שיש כאן הרבה רוך. ושאפשר לבחור להרגיש אותו. ואפשר גם לדבר עם אנשים אחרים פה, כמו שאודי מציע כל הזמן. ואפשר גם, אם מרגישים שכל כך קשה ובלתי נסבל, לבחור ללכת למקום אחר. לא כי אתה מגורש, אלא כי אתה רוצה להיות במקום שבו נעים לך. גילת.

אין לי מושג מה קורה בין שמלי לבין אודי לא קראתי עמודים קודמים, אני קצת הולכת לאיבוד הבנתי שהיא במצוקה, ורוצה חיבוק, לפעמים רקיעות רגליים הם צעקה אנא חבקו אותי מבינה שאודי נותן ונותן ובסך הכל הוא בן אדם, וקצר בתקשורת יכול לקרות בין כל אחד אז מדוע פשוט לא פתוח דף חדש כל אחד מושיט יד מוחקים מה שהיה ומתחילים מחדש לא צריכים הרבה כדי להבהיר לאדם שהוא רצוי ואהוב והתגובות שלו לא פעם הן תוצאה של כאב עצום אבל גם מתוך הכאב מבינים שהשני הוא רק בן אדם, ולא אוטומט, נורא מקווה בשביל שניכם שהדברים יתבהרו, חבל, המקום כל כך נפלא, כל אחד טיפה יתכופף, קצת דיליט וימשיכו הלאה