מתגעגעת..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, מתגעגעת אליך .. גם אתה ראית את הגשם שירד אתמול וגם היום קצת ? שמעת ? הרחת את האדמה ? גם לך אודי זה כייף שמלווה בפחד כזה ? לילה טוב וחיבוק.. שלך-במבי. ולך בננה /תותי הרגשות שלי אל אודי אמיתיים, והיות והקשר הוא וירטואלי, אני מאפשרת לעצמי קשר קרוב לפסיכולוג גבר !!! לא מפחדת מפגיעה פיזית. מרגישה מוגנת . והקטע ההזוי הוא שבעקבות ההתכתבות עם אודי שכבר למעלה מ 5 שנים,אני מרגישה לאט לאט איזה שחרור ,הבטן פחות מתכווצת מגברים..
הי במבי, בוודאי שראיתי, שמעתי והרחתי את הגשם. יש בזה משהו מקסים, בהתחלפות עונות השנה... לילה טוב וחיבוק (מהסוג שמתאים...) גם לך, אודי
יופי לך!! את ככה ואני אחרת. זכותי לומר זאת בלי להתנצל ולומר סליחה לאודי. אודי בטוח לא נעלב מזה. רק מבין שככה אני חושבת ומכבד את זה.
בוודאי שיש לך זכות לומר/לשאול/להעלות את מה שאת מרגישה ומטריד אותך. את העלית תהיה , ובטח רצית תגובה עליה. וזה פורום, שהיתרון שלו הוא בכך שיש פה הרבה אנשים שונים עם נק מבט שונות ואפשר להרוויח אחד מהשני. במבי נתנה לך את נקודת המבט שלה, עד כמה ומדוע ואיך הקשר הוירטואלי הזה יכול להיות משמעותי. היא שיתפה אותך בחוויה שלה. לא נראה לי שהיתה פה האשמה/סיבה להגיב בתוקפנות... להפך אפשר (אם מעניין אותך) לפתוח דיון בנושא, להראות ולשמוע הרגשות שונות, וזה יפרה את כולם...
תודה גדולה לך על ההבהרה שלך לתותי.. קראתי את תגובתה והרגשתי קצת כאילו מישהו מכניס לי מכה בבטן הרכה מתחת לחגורה כשאני לא מוכנה לכך.. לא הבנתי מאיפה זה בא לי כשכל כולה רציתי לחלוק בחוויה שלי ששונה ..ולאפשר הסתכלות נוספת /אחרת.. הרגשתי קצת בשיתוק כזה..מכירה ? כזה מצב שאתה נשאר ללא יכולת להגיב.. רק לאחר שראיתי את תגובתך הבטן הפשירה.. תודה לך יקרה! במבי.