אני מתביישת להסתכל עליה

אני לא זוכרת בכלל איך היא ניראת , מעל שנה וחצי ביחסים ואני כמעט שלא מסכלת עליה מתוך 50 דק אולי דקה אחת במסתכם של מבט משותף שהעיניים נפגשות . אני מתביישת ממנה, אני לא חשה את הבטחון והנוחות שהייתי רוצה. בחברתה מצד שני אולי לא הייתי רוצה . יכול להיות שאני עדיין לא סןמכת עליה?

אולי קשה "לעצמי " להאמין שמישהו באמת יושב מולי ונמצא איתי ומקשיב לי? למרות שזה מה שהכי הייתי רוצה.