לחלום (ולכולן...)

היי חלום, קראתי הרבה את ההודעות שלך..אבל יש משהו שלא ברור לי: כשאת מתארת את הקשר הטיפולי שלך או את המטפלת, זה ממש מרגיש כאילו אתן חברות טובות או אם ובת. ואני מבינה שאת בטיפול הרבה שנים. האם טיפול פסיכולוגי לא מטרתו להיות זמני, לפתור בעיה רגשית מסויימת וזהו...ההמשכיות הזו עם המטפל, שבסופו של יום ואחרי הרבה שנים הופכת להיות אהבה או הקשבה נטו תמורת כסף, היא לא הרסנית ולא מציאותית? הרי היא לא באמת "חברה שלך" ..זו רק אשליה, כל עוד את משלמת. ברגע שהפכת את הטיפול לסוג של "דרך חיים" ולא כמכוון מטרה - מה הטעם? חוץ מהקשבה וקצת נעים לנפש ? והרי, אין חברים בשביל זה? סליחה אם אני נשמעת מתנשאת או פוגענית. זו ממש לא המטרה!!! אני באותה סירה כמוך,וקצת מפחדת להתמכר לטיפול ולהרגשה הנעימה להיות בו...ומה יקרה שיגמר לי הכסף, אה? מכל המדרגות היא תזרוק אותי...

או פותרים אותם בצורה כלשהי.למה שתזרוק אותך?היא תצטער מאוד שזה המצב.היית רוצה שתקבל אותך בחינם?אני בחיים-לא,זה מבייש.אפשר לבקש הנחה או לדחות תשלום. אנחנו ממש לא חברות...והיא לא רק מקשיבה לי. אנחנו עובדים עם הרגשות.היא גם תומכת בי,מלווה אותי וזה המקום שלי לחזור אליו כשקשה.זה באמת מרגיש קצת כמו דודה או אחות גדולה אבל לא רק.זה גם המון עבודה. את בוחרת מה מתאים לך.יש טיפולים מכוונים מטרה.אני עדיין מאוד זקוקה ל"חיבוק" נשי מכיל,לחום ולעידוד.אני זקוקה למקום להביא לשם את המחשבות שלי,את השירים,את הכאב,את השמחה.זה גם מקום להתלבט בענייני חינוך ילדים.יש תקופות שקשה לי לווסת תחושות ורגשות ללא טיפול ואז מחשבה שעוד כמה ימים נפגש מרגיעה.אם לא-אני יוצרת קשר,היא מרשה לי.מספיק לי לשמוע אותה דקה כדי להרגע.ברור שבעולם שלי יש גם זוגיות,חברות,ילדים,רבנית שלי-לכל אחד מקום משלו...ויש עדיין מקום ששם אני נורא לבד ואנחנו עובדות על זה...לא יודעת אם עניתי?..אני לא יודעת מה היא המטרה של הטיפול שלך.אני עושה את מה שטוב לי.יש הבדל בין להיות תלויה וקשורה.אני עם הזמן נהייתי קשורה אליה בחום...זה כיף לחזור למקום שאפשר לשאוב ממנו כוח...

אני מבינה את מה שכתבת ומאוד מבינה את הצורך. אני קצת חוששת מכל הנזקקות הזו. וחושבת שבטווח הארוך היא קצת בעייתית. אבל אין ספק שיש לה הרבה יתרונות ושטיפול אכן יכול לשנות חיים. וכמובן שהכל תלוי מטפל והקשר איתו, כי המטפלת שלי היא לא כזו...

אני משלמת על העבודה שלה איתי כמו שאת בא לרופא שיניים ומשלמת לו על עבודה. אני אוהבת את הרופאה שלי כי היא גם סבלנית מאוד ומרגיעה אותי, גם עושה את כל המאמצים שלא יכאב לי ותהיה לי שליטה מלאה על המתרחש. זה כבר תוספת חינמית((-: בטיפול אנחנו עובדות עם מה ששתינו מרגישות,עם הזכרות... אבל יש גם את הקשר שהוא יקר לי מאוד. שלכן,חלום

וואו..ממש חלום הפסיכולוגית שלך :) בעצם גם שלי, אני מאוד מתחברת למה שכתבת, חלום, גם שלי מקסימה, והיא קצת מכל דבר, אמא, חברה טובה ועוד הרבה דברים...איזה כייף זה להרגיש כמוך במיוחד אהבתי שכתבת שזה לא ממש תלות כי אצלי עדיין קשה להבחין אם זה תלות או העזרות או משהו אחר...הנה עכשיו הכל מתערבב לי כי אין זמן קבוע והכל בגללי :( פרדייס יקרה, היא מעולם לא תזרוק אותך אם לא תוכלי לשלם לה, הדברים יהיו מתוך שיחה אמיתית וכנה וביחד פותרים את בעיית התשלום, הייתי במצב כזה והיא הבינה אותי ומצאנו פתרון עד היום בעצם..ולא טיפול פסיכולוגי לא חייב להיות זמני או קצוב מראש, להפך הוא דינאמי, משתנה בקצב לפי המטופל ואם יש מטופל שזקוק להחזקה יותר זמן אז זה מה שיקבל, אין כללים. אני בכלל לא חושבת שטיפול זה נעים לנפש או רק הקשבה זה הרבה יותר מזה!! זאת עזרה ברוכה כשאת ממש לא במצב נעים בלשון המעטה, להפך לפעמים הוא ממש עושה לא נעים :( בהצלחה, מיכל

גם לי נדמה לפעמים כי מדובר בהתמכרות אשר עלולה להיות מזיקה.

גם אני נטע קצת כמוך.. חוששת לפעמים אולי זה יותר מדי וזה יפגע בי.