לחנה

הי חנה,יקרה את יודעת,גם אני הייתי משתגעת במקומך. הסיוט הזה מוכר לי מבינה אותך.במצבים כאלה כל עולמך מתערער. מצד שני אולי יש אופציה לחשוב שיש כאן אי הבנה או משהו כזה,סתם איזה סיבוך.היא אוהבת אותך,דואגת לך ורוצה בטובתך.שום דבר מצדה לא השתנה ואי הבנות אפשר ללבן ולהסתדר.לפעמים גם אפשר להגיד שאו.ק,את חושבת ככה,אני חושבת אחרת אבל אנחנו עדיין בקשר מדהים.(אם זה מתאים לך) שולחת לך חיבוק אם אפשר(((חנה))) שלךכן,חלום

תודה! שמחתי לקבל ממך חיבוק. בחזרה (: את צודקת, אני יודעת שמה שהיא עושה זה רק בשבילי. גם אם היא כועסת עליי, והיא כעסה, כי לא הסכמתי ללכת... פשוט לא קמתי. זה פחות עניין של אי הבנה, אבל עכשיו אני יותר בסדר בקשר לזה. עוד כועסת, אבל יכולה להמשיך הלאה.

נדמה לי תמיד קשה להפרד עם אדם שאוהבים וקרובים איתו.גם לי קשה לקום ולצאת.אנחנו תמיד עומדות קצת בדלת ומסתכלות בעיניים אחד לשניה ואני אומרת לה שאני אוהבת אותה ואתגעגע והיא אומרת שהיא גם ורק אלוקים יודע איך אני ברגעים האלה עדיין לא חיבקתי אותה כי זה מה שבא לי לעשות.אחר כך בבית אני שולחת לה מייל קצר של כמה משפטים אחד או שתיים ורק אחרי זה מתפנה לשגרה.היא בדרך כלל עונה לי באותו יום.בקיצור,מוכר לי הקושי הזה.אמרתי לה היום שאני אעזוב אותה רק אם אמצא חברה שתבין אותי כמוהה.((-:פעם כשהייתי יוצאת הייתי ישר נופלת לתוך ידיים של ה"לבד" האכזרי.היום נראה לי גם כשאני לבד היא בלב שלי...לא תמיד זה מספיק אבל זה מה שיש...