לא יודע מה להגיד

לפני הכל הייתי חד מבין רואה כמה צעדים קדימה בתור בן אדם תמיד השתפרתי ושיפרתי את עצמי ואת היכולות שלי הייתי מספר אחד בהכל,אפשר להגיד בן אדם מצליח מכל הבחינות חברתית ומעשית. המון חברים המון ידידות וללא בעיה להשיג חברה. אפשר להגיד טקטיקן יחסיי אנוש היו אצלי מעולים הייתי מנתב אנשים כמו שאני רוצה ואפשר להגיד פלפל שנון חכם אסטרטג ועוד ככה לפחות ראיתי את עצמי הכל הלך לי חלק. ואז זה התחיל בגיל 17 נשרתי מהלימודים ובמשך ארבעה חודשיים הסתובבתי עם אנשים שאני מקווה שלא הרסו לי תחיים. ההסתובבות הזאת באה ממקום שרציתי טיפה שינוי בחיים אחרי שלקראת גיל 17 כמה אנשים סיפרו סודות שלא היו צריכים להגיד בגלל שהם חשבו שאני פתחתי תפה הם לא היו כמוני ולא סמכו עלי כמו שאני עליהם ואז התחילה הנפילה רבתי עם המון מכרים המון מכות ריבים ובעיות. נשארתי לבד בבית אני המחשב והטלוויזיה ואז הגיעו האנשים האלו. התחלתי להסתובב עליהם הם השפיעו עליי והתחלתי לעשן סמים כל יום במשך ארבעה חודשיים,צריכה אפשר לומר מוגמזת של 20 באנגים בכל יום ימים של פחות ויותר. הבעיה היא שהאנשים האלו התחילו לשחק לי עם הראש להאכיל אותי בתסביכים לשבור לי את הביטחון העצמי להקטין תמיד להגיד שאני טועה ולא להצדיק אותי לנתב אותי איך שהם רוצים הכל התהפך עליי עברתי מסכת התעללויות פסיכולוגית עד שיצאתי משם. עכשיו עם התוספת של הסמים זה נכנס עמוק ושם זה נשאר ולא יוצא עד היום. מעבר לזה אני חושב שזה פגע לי בזיכרון בצורה קשה. אני לא זוכר לאנשים דברים ככה שאני לא יודע לכעוס עליהם אני לא יודע מה צודק ומה לא אני איבדתי את עצמי אני תמיד חושב שאני טועה אני תמיד הולך בלי ביטחון הם עשו לי משהו לראש. אני מקווה שהכל זה בראש שלי אבל מבחינת היכולות שלי הם ירדו בכמה רמות וזה מרגיז אותי שעשיתי את זה לעצמי. הזיכרון השרירי שלי נפגע אני עובד 80 אחוז רגש 20 אחוז ראש זה מוטעה ולא נכון נמאס לי כבר אני לא יודע מה לעשות. מעבר לזה אחרי שכבר יצאתי משם הייתה לי חברה של קשר ממושך כמה שנים נפרדנו היא בגדה בי ושוב חוויתי פגיעה קשה שלא ידעתי איך להתמודד איתה ושוב צלקות פסיכולוגיות גם אם היו מדברים איתי ונותנים לי כוח מזכירים לי דברים הייתי פיתאום מיתעודד וזה היה תופס בידיוק ליומים ואז כאילו אני שוכח את זה וחוזר לאותה נקודה ועד היום זה ככה בהכל אני שוכח ונשאר באותה נקודה אם זה חברים שפגעו בי אם זה אנשים אני כאילו שוכח להם מהר מאוד אחרי שבוע כאילו נעלם לי הכבוד אני לא מרגיש שפוגעים בי ואף פעם לא הייתי כזה רק אחרי הארבעה חודשיים האלו נהייתי כזה. אחריה הייתה לי עוד חבברה קשר של שנה וכמה חודשיים שם הבנתי שיש לי בעיה הפכתי להיות סמרטוט שלה אכלתי ממנה חרא צלקות פסיכולוגיות צלקות בלב שעד היום זה לא עובד לי כבר שלושה שנים אני בלי חברה ולא מוצא אף אחת אחרי דייט שני ושלישי הם בורחות ממני לא יודע למה כנראה אולי בגלל שאני כנה מידי אמיתי מידי איבדתי את המשחק את היכולות להבין מה אני עושה עם המילים שלי. זה מתסכל אותי. גם אם אני אומר לעצמי ללכת עם הראש לדבר מהראש לחשוב מהראש זה לא תופס מהר מאוד זה נעלם אני לא מצליח להאמן את הראש שלי להאמן את עצמי. כאילו אני לא לומד מהטעויות שלי אני יכול להצביע על הסמים ואותה חברה שהייתי בה שגרמו לי לזה. לא יודע איך לתקן אני כבר לבד עם זה ולא סיפרתילאף אחד על זה מעל ל6 שנים אני מתמודד לבד נמאס לי להיות בנאדם חלש זה החליש אותי. אין בי רגש של כבוד הגינות פגיעה הדבר היחידי שבו אני מרגיש חיי ושבו יש לי רגש זה רגש של אהבה ושם זה גומר אותי. בבקשה שתגידו לי שיש מוצא מהדבר הזה בבקשה כי זהו כבר התעייפתי וגם אין לי או למשפחה שלי כסף לעזור לי לפסיכולוג גם אם הם היו יודעים על הבעיה הזאת. יש עוד הרבה אבל התעייפתי רק מלחשוב ולרשום כאן יש לי מחנק בגרון הייתי נותן הכל לחזור אחורה ולהגיד לא לאותם אנשים להסתובב וללכת...

עם הסמים הפסקתי עוד בגיל 17 אלו היו רק ארבעה חודשיים כאלו מאז לא נגעתי בחרא הזה ולא מתקרב לזה. עד שאהיה לי מספיק כסף ללכת לטיפול האם יש משהו שאני יכול לעשות לבנתיים לבד עם עצמי להאמן את המוח להיות יותר חזק או משהו יש טיפים או משהו כזה ?