אין לי אפשרות לפרט...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אבל זה פשוט לא הוגן התנהגות של חלק מהמשפחה שלי. הוציאו לי את החשק מלהיות כאן בהמשך החגים. הבעיה שאין לי לאן ללכת וזה אומר שההורים שלי יהיו לבד והם כבר היו לבד בחג הראשון. חבל שחזרתי.. מצחיק וגם עצוב. כי לא באמת רציתי להישאר אבל כרגע לא מתאים לי להיות כאן. ואם אסע לאנשהו, כי לא באמת יש לי לאן זה יפגע באחרים. ולי כנראה לעומת שאר המשפ' שלי יש קצת מצפון. ואלו מסוג הדברים שגורמים לי לשנוא את המשפחה שלי. פשוט לשנוא. ולהרגיש כמה המשפ' שלי דפוקה ואני משתדלת לא להתבטא ככה יותר. דווקא בימים האלו שתכף יוה"כ וזה מה שאני מרגישה. עצוב לי וחבל לי שזה ככה. ממש לא ברור לי איך אפשר לסלוח ולעבור הלאה.
הי חנה, זה החלק הכי מיוחד (והכי קשה) בחג הזה: העבודה הפנימית הנדרשת מאתנו כדי להגיע למצב של מחילה וסליחה. אודי