"הילדה הרעה"

אינך יכולה לומר ואין לך הזכות, אוהבים אותך בדרכם, אי אפשר בדרכך. מדוע שתלווה אותך הלאות? פשוט אינך יודעת איך רצית לחזור לקבל את הקרבה, וממך נמנעה בלי הסבר בלי סיבה... בחצר נעלמת, על עצים טיפסת.. מתחתם נרדמת לך ילדה "אחרת" והנה נכנסה בך "הילדה הרעה". אינך יודעת כיצד זה קרה, לאה גולדברג היטיבה זאת בשירה, ולעצמך אמרת: "את טפשה"... וגדלה הילדה בתחושה נוראה, איננה הבינה כיצד זה קרה, וקראה לעצמה "איומה"... ושוב היא גדלה ושוב מהומה, כי איננה הבינה כיצד זה קרה, האם לאהוב את עצמה היא יכולה? אך בכל זאת הרגישה ילדה עלובה, ובטיפות החסד מתעטפת , במילים של אמא אחרת... לעת ערב מתכנסת, מחפשת, עדיין לא מבינה כיצד זה קרה שגם היום הילדה לא נעלמה... לעולם בתוכה היא תשכון, בעיקר בערב כשתלך לישון.... איננה הבינה כיצד זה קרה, שהילדה רוצה חיבוק וקרבה מעצמה....