טיפול....

המצב הזה של טיפול יכול מאד להטעות ולבלבל. שני אנשים סגורים בחדר אחד. יש מצד אחד עידוד לקשר.לקירבה.להעמקה.לחשיפה.לאינטימיות, ונוצרת מן הסתם, איזושהי בועה פרטית כזו של שניכם, כשהמטפל שם,כלכולו גם כביכול עבורך. אבל מנגד,...ובמקביל, צריכה גם לזכור ולהזכיר לעצמי,שבעצם זה לא אמיתי. לא באמת קשר מציאותי.ושאני גם משלמת עבור השירות הזה. ומתוך החסר הגדול,והמציאות המוגבלת שלי, להסתפק גם בזה, ולהבין שכל דבר מעבר, זו כנראה אשלייה שלי.?? כשלו יש חיים מלאים אחרים,כשאצלי, הטיפול הופך להיות כמעט הדבר הבלעדי, ושאני עם כל הכבוד מסגרת של עבודה ולא קשר אישי. ועדיין זה מאד מבלבל.כי נוצרים רגשות,ובטוחה שגם אצלו, ואז איך ניתן באמת ובתמים מה אמיתי, מה אישי, מה מקצועי ומגמתי, וכו וכו ולסנן גם את הדברים,לכדי הכרה מציאותית, שגם מכעיסה.מעצבנת.פוגעת.מנטרלת.וחוסמת. וצריכה להיות "על המשמר" כביכול,דבר שגם לא באמת מצליח. וזה מרגיש לי קצת כמו "תרגיל מלוכלך"...,התנאים האלו,המבלבלים,והמסרים הכפולים כביכול. ולא מספיק עם מה שצריכה להתמודד, יש גם את זה,שמוסיף ומקשה.

הי ליליפוט אני עוכבת אחרי מה שאת כותבת הרבה זמן וחשה את המצוקה שלך, בעיקר כי הייתי במקום דומה בעבר בטיפול שלי. נשמע שיש לך התנגדות מאד גדולה לטיפול ולכן את מתעסקת במטפל במקום בטיפול. כשתביני את זה, נראה לי שתוכלי להרפות ולהתחיל לטפל בעצמך. בהצלחה