אודי לא ענית לשאלה שלי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שאם היה פונה אליך אדם לטיפול והיה אומר שהוא רוצה ללמוד פסיכולוגיה וגם מצפה שבאיזשהו מקום גם אתה תלמד אותו ותשכיל אותו, מה היית עונה לו? אמרת שאתה משער שאני יכולה לנחש מה היית עונה. לא אני לא. הפסיכולוגית שהייתי אצלה נתנה לי להשאיל ממנה ספרי לימוד. עשיתי לה אידאליזציה כאילו פסיכולוגים הם מומחים גדולים שיודעים משהו מיוחד, ונברתי בקריאה. מה גם שזה גרם לי לפנטז על פסאודו תחושת שייכות 'לתחום'. כאילו גם אני יכולה להיות 'כמו', לדעת מה שפסיכולוגים יודעים, בשכל, ובזכות זה 'להשתייך'. בלי הבנה בכלל שברמה רגשית אשאב למשהו אחר לגמרי- חווית דחיה על רקע פערים, שחזורי נטישה טראומטית וכ'. אז לא, אני לא יודעת מה אתה היית עונה למטופל היפותטי שכזה. מה היית עונה לו? היית נותן לו להשאיל ממך ספרים?
הי מימה, הייתי מנסה לבדוק אתו מה הצורך שלו. הרבה פעמים מאחורי פניה כזו עומד דווקא סירוב להיות בתוך טיפול. מה גם שזה לגמרי לא יעיל מנסיוני. אני יכול להשאיל ספרים כשיש משהו שאני רוצה שהמטופל יקרא. כשהמטופל מבקש ממני ספרים אני מנסה להבין מה הוא בעצם צריך... אודי