רגע רגע..., שנייה, עוד לא ממש ברור לי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/09/2014 | 18:58 | מאת: ליליפוט

ומעבר לפלונטר שלי... השאלה שנשאלה בעיקרה, היא מה קורה אם למרות המחוייבות המקצועית, המטפל בכל זאת מוותר, כשכתבת ...נקווה שלא יוותר. ואז..איך בעצם יכול להבנות אמון, אם יש תחשש הזה.ובעיקר מה שצריך זה ,לקוות שזה לא יקרה.... משו בכלזאת לא ממש מסתדר לי. כי כדי שארגיש לגמרי בטוחה,לאפשר להכל להיות, צריכה להרגיש שלא משנה מה, הוא לא יוותר. לא כך??

ליליפוט, אם המטפל מוותר - אז הוא כנראה הגיע אל גבול היכולת שלו. לפעמים הוא צריך עזרה (בהדרכה, בטיפול אישי) ולפעמים יש גם אחריות למטופל על הסיטואציה. האמון יכול להבנות דווקא כאשר למרות החשש ועל אף הקושי - נשארים ומחוייבים זה לזה. ואת רותמת את העגלה לפני הסוסים: אם היית מרגישה מספיק בטוחה - לא היתה בעיה... הבטחון יגיע עם הזמן, אחרי הרבה מבחנים קשים. ששנינו נקווה שהוא יצליח לשרוד אותם. אחרת - איך תדעי? אודי

17/09/2014 | 00:33 | מאת: סמבדי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית