אודי,

הי, מתגעגעת אליך.. לא כתבתי הרבה זמן.. עברו שבועיים מאוד לא פשוטים עם אמא צביה. זוכר ששיתפתי אותך שלאמא צביה היה כמו "קצר במוח" והיא היתה בסופר פארם בזמן שהיינו אמרות להפגש.. זוכר אודי ? כנראה שזה היה קשה יותר ממה שחשבתי.. כאילו חשבתי שזה אנושי מה שקרה לה. אבל לעולם הרגשות חוקים שונים.. רק היום, מרגישה שוב שמשהו מתחיל להרגע.. כן, אחרי ש"עשיתי לה את המוות" לא הקלתי עליה. בכלל לא. אבל אתה יודע אודי ? היא באמת לא מוותרת עלי. ואולי זה לא בטוח ? אולי אם הייתי עושה משהו נוסף, היא כן היתה מוותרת עלי ? אודי, אפשר לסמוך על מישהו בעולם ? עלי אני כן סומכת.. אבל... אודי... :( זה לא נגמר :( דווקה התחלתי לכתוב לך בהרגשה שאולי כבר נרגע . אני שוב לא בטוחה. כאילו, בא לי להגיד שאני לא צריכה אף אחד. מסתדרת בעצמי. אודי :(