קורים דברים..

מרחשים דברים, והנפש שלי משחקת בי כמו פינג-פונג. פעם למעלה,פעם למטה,פעם לא אכפת בכלל. פעם צוחקת על כך שהדברים קוסמיים ולא ברורים,אחר מתכנסת שוב בתוך הכאב. חושבת שהכל היה טעות של רגע, ואם לא הייתי מסתכלת באומץ על עצמי-לא הייתי נפתחת עד כדי נפילה... ומצד שני-יתכן שלא הייתי נפתחת כלל... נשארת סגורה לעד... מצד אחד מאשימה את עצמי שאני חווה את חיי בעצמה, מצד שני אילו הם חיי והם לא קלים. מצד אחד קשה לי להתעלם ממותה של בת דודי , ומצד שני-זה הגיוני,התבגרתי. מצד אחד אני לא יכולה לגור פה יותר,משהו מרגיש רע,מרגיש לא נוח,הוא לא מדבר איתי...ומצד שני אני לא יכולה לברוח מהתמודדות. מצד אחד מקרבת,מהשני מרחיקה... רואה את היציאה ומפחדת שאני לא אצליח להגיע אליה... רואה את החיים שלעיתים,בטבעיות, חוסמים את הפתח, ורואה את האישיות הנוקשה שלי שחוסמת אותו בעצמה. רואה את הכוח הנפשי החזק שעזר להתודד עם הרבה כאב, וגם הפיל אותי בסוף לתוכו מתוך אי יכולת להעזר באף אחד. אני למטה כרגע,רואה את הדברים בגודלם האמיתי,רואה אותי מולם, מלמטה לא רואים דברים באופן מסודר .צרה בפני עצמה בא לי לברוח מפה,מרגישה שצוחקים עלי,שמרגישים שאני מציקה,אומרת דברים לא בוגרים. וכן,מה לעשות זה גם הגיל המבולבל הזה... אבל אם אני אברח,לעולם לא אדע את אמת..האם זו אני שהראייה שלה מעוותת?

היי אנג'ל ! את תיארת את רגשותייך בצורה כ"כ מדויקת, אני לא חושבת שהראייה שלך מעוותת, אני לא מכירה אותך, אבל אני חושבת שבגלל דברים שעברת בחיים קשה לקבל דברים כמו אחרים, את מפרשת אותם בדרך לא הגיונים, בצורה מוטעית, אני מבינה אותך כי גם לי זה קורה. אי אפשר לצפות שההתמודדות תהיה מהנה וקלה, היא כואבת וקשה, אתה מגלה על עצמך יותר ויותר דברים, חושף את רגשותייך, יתרונותיך , חסרונותיך ונאלץ ללמוד לחיות איתם. יש נפילות ומעין "שבירות" כאלה, ההתפרקות לרסיסים. כשאת רוצה לברוח, במחשבה הלא מודעת שלך, את בעצם רוצה לא-להתמודד, אני לא מאשימה או שופטת, זה טבעי, הכי קל זה לא להתמודד, מניסיון אישי ומוצק..... אחרי זה אתה משלם ת'מחיר כי הבעיות רק גוברות אם לא עושים איתן משהו. טוב, אנג'ל, אני לא בדיוק יודעת למה רשמתי את מה שרשמתי ומה רציתי להגיד בזה, זו התגובה היחידה היחידה שהייתה לי בראש, מצטערת אם לא ייעצתי מספיק טוב ופתרתי את כל בעיותייך (למרות שאני משערת שזה לא פשוט כמו שזה נשמע), אבל זה מה שיכולתי..... ניסיתי אני מקווה שלא התאכזבת, מצטערת אם כן....... שלך, אני

:) בלבלת אותי קצת... אבל לפחות מישהו היה פה וקרא גם בשעה מאוחרת בלילה ותודה... אגב...לי את לא מבלבלת במוח.אני תמיד קוראת דברים שלך.ספרי יותר על עצמך עם בא לי.הלילה ארוך...