על הפנים

הלוואי שמישהו ישמע ויבין שאני לא מחזיקה מעמד יותר.. הכאב הנפשי הזה קיבל ביטוי פיזי והוא בלתי נסבל.. הגוף מתפורר וכלום לא מחזיק אותו. מחר אני אמורה להתחיל עבודה חדשה כזאת שדורשת אנרגטיות ואני בדיכאון ואין לי בכלל אנרגיות... השבוע יהיה ככ קשה גם התחלה חדשה וגם המטפלת נטשה.. הבן שלה מתחיל גן וזה יותר חשוב... מתפללת למישהו שיצליח להחזיק ובתקוות שווא פונה לאמא שרק מחמירה את המצב וצועקת עלי למה אני ככה ולמה אני לא יוצאצ מזה.... אפילו הפסיכיאטר התאדה... למה הוא לא מתקשר? אני לא מחזיקה מעמד... אין רצף של דברים חוץ מלפנות למיון שאפשר לעשות... צריכה נורא עזרה אבל לא רוצה להרחיק עד פנייה למיון... לא יכולה יותר לחיות ככה וזה נמשך כבר כ"כ הרבה זמן.... זוועה....