אנונימיות..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קצת מתחשק לי לשבור את האנונימיות...אתם מכירים אותי בתור מיכל הנזקקת, אבל אני בחיים מאוד מכילה אחרים ובעיקר קטנטנים :) רציתי לספר לכם שאני גננת, דרך משרד החינוך, תמיד מתרגשת לקראת פתיחת השנה. אתם כבר יודעים שיש לי רק בנים. מה עוד? וואו הרבה אתם יודעים.. בהצלחה לכל מי ששולח ילדים למסגרות החינוך, לכל מי שעובד במערכת החינוך ובכלל לכלנו, חושבת גם עלייך רוני, בהצלחה... אוהבת להיות כאן ואתכם, תודה אודי יקר, מיכל
תודה על המחשבה
חייכתי לקרוא את ההודעה שלך..גננת-שליחות!! כל הכבוד לך.מדהים כמה אנחנו יכולות להכיל את האחר ובו בזמן כל כך להזדקק
הי מיכל יקרה, איזה יופי. פשוט איזה יופי :-) שלך ובברכת הצלחה והתרגשות לקראת היום הראשון, יום של התחלה וגדילה, סוריקטה
הרבה בהצלחה! נשמע שאת אוהבת את העבודה (:
תודה לכם על התגובות :), אכן אני אוהבת מאוד את העבודה שלי. יש לי וותק של שנים רבות וכל פעם מתרגשת מחדש מהיום הראשון...עכשיו אני כותבת אחרי מפגש שנעשה היום עם הורים וילדים שאת רובם אני מכירה (אחים של..) פחדתי לשתף יותר מדיי כי בכל אופן רוצה להשאר אנונימית ובכל זאת שיתפתי. שמחה שגרמתי לכן לחייך :) כן תחושה של שליחות ועבודה שמחייבת לחייך ושומרת עליי שאהיה אופטימית...אני פורחת בגן. אודי, אני זוכרת שכתבתי פה לראשונה שיש לי שלושה בנים..ואתה בהתפעלות כתבת שלושה בנים מיכל? משהו כזה.... אז... אשמח לתגובה. נ.ב. נפגשנו היום שוחחנו על המשפט.. זוכרים? היה דיון מעניין, בהזדמנות אשתף :) היא אמרה שהיום אני נראית ממש טוב הרבה יותר רגועה מתמיד...ואכן כך. מיכל