לטלי, אליאן ולכל מי שרוצה לקוות ולהאמין...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי, "כשנטל החיים מכביד,מוטב שנזכור, שאנו יודעים,בסתר ליבנו, שתמיד יש מישהו החושב עלינו. שאחרי הגשם והסערה זורחת השמש ומופיעה הקשת בענן. שאנחנו יכולים לשמוח בדברים היפים שבחיינו. וכאשר יבוא יום המחרת נוכל להתחיל הכל מחדש. זכרו תמיד שהחיים יכולים להיות מלאי חיוכים האמינו כי בסופו של דבר תגלו את אשר אתם מחפשים מצאו זמן להריח פרח ולהנות מיופיים של החיים ראו כל יום כאילו הוא ניתן במתנה במיוחד בשבילכם כל יום הוא דף חדש ומלא משמעות הנוסף למסכת החיים וחיי שמחה ואושר יתגשמו עבורכם באופן ממשי כמו אגדה ההופכת למציאות המשיכו לטמון באדמת החיים את זרעי חלומותיכם, כי כל עוד תמשיכו להאמין בהם- גם הם ימשיכו, בכח החיים המפכים בהם, לפרוח עבורכם" תמיד יש מישהו החושב עלינו כשקשה מדי, ביחד בסוף הסערה שוככת, וקשת בענן עופפת, כל יום הוא דף חדש, שאפשר להנות בו מיופים של החיים ולקטוף המון חיוכים ולנסות להגשים את כל החלומות הישנים... חיוך וחיבוק, וברכת לילה טוב לכולם, אביב.
אשרי המאמין
מה קרה יהודה ? למה הפסימיות פתאום ? :-( אביב
היי, זה שיר יפה, מעודד, אבל אופטימי מדי בשבילי, זה כאילו קשה לי להאמין כזה...... שגם דברים טובים יכולים לקרות לי.... בכל אופן... מאיפה את מביאה את השירים האלה, נראה לי שאם כל הזמן הייתי קוראת דברים כאלה הייתי טיפוס אופטימי שחבל על הזמן..... ביי לך. אההה, ותודה שהגבת על מה שכתבתי למעלה. תודה רבה. שלך, ג'קי.
היי ג'קי, מאיפה אני מביאה את השירים האלו ? מכל מיני מקומות, מכל מיני אתרים, מהרדיו, מהספרים, מאנשים מעניינים ועוד... אבל זה לא משנה הרבה, מה שמשנה זה למה ? למה אני מביאה אותם וכותבת אותם פה ? כמו שאת אומרת, אם היית שומעת שירים כאלו יותר, אולי היית מצליחה להיות טיפוס יותר אופטימי. מעבר לעובדה שבעיני הם יפים ואני רוצה לחלק איתם עם אנשים שעוברים דברים דומים למה שאני עוברת, ומתמודדים עם קשיים לא פחות פשוטים ממני. אני מביאה אותם גם בשביל עצמי, רושמת אותם בשביל עצמי, וחוזרת לקרוא אותם אחר כך אולי אלף פעמים ולפעמים יותר, כדי שגם אני אצליח להאמין במה שכתבתי. זה מתקשר למה אני עושה פה בשעה כזאת ? יש לי כאב בטן מרוב פחד ממחר, מיום ראשון, וחזרתי לכאן לקרוא את השיר הזה כדי לנסות להאמין שיכול להיות טוב, שמחר יכול באמת ליהיות בסדר, שדברים יכולים להסתדר, והשמש יכולה לזרוח גם עם כל הקשיים והפחדים והכאבים. כדי להתעודד. גם לי קשה להאמין שמחר יהיה טוב, בדיוק בשביל זה אני משננת לעצמי, וחוזרת שוב ושוב, על משפטים שיכול ליהיות טוב, שיכול להיות בסדר, שיהיה טוב, שיהיה בסדר, מתוך תקוה שככל שאני אחזור על המשפטים האלו ועל השירים האלו, המעודדים והאופטימיים, אני אפנים אותם ואדע לממש את המציאות לפיהם. מין סוג של "נבואה שמגשימה את עצמה", תאמין שיהיה רע - יהיה, כי לא תתאמץ ולא תעשה שום דבר כדי שיהיה טוב וכדי לשנות את הקושי ואת הכאב, תאמין שיהיה טוב - תתאמץ, תפעל, תעשה את הדבר הנכון, וזה יקרה מאליו. עם האמונה, באים המעשים, ועם המעשים משתנה המציאות. אולי זה נשמע לך יומרני, אבל אני רוצה להאמין שזה נכון, מתפללת שזה נכון, בשביל עצמי, בשביל שמחר אני לא אפול שוב לבור שחור, בשביל שמחר אני לא אעמוד שוב על קצה התהום והפעם אפול ממנה, בשביל שמחר אני אוכל להגיד לעצמי, אני חזקה, אני עושה את הדברים הנכונים, אני יכולה לשנות דברים, ובסוף יכול להיות לי טוב, יכולה לצאת מהמעשים הנכונים התוצאה שאני רוצה בה. ואני אחזור על הדברים האופטימיים האלה שוב ושוב בשביל אחרים ובעיקר בשביל עצמי כדי שיהיה לי את הכוח להמשיך. והתודה מיותרת, עניתי כי הרגשתי צורך, אביב.
אביב, איזה קטע מקסים...את כתבת? טלי פרידמן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
