אודי אודי אודי!!!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עשיתי משהו טיפשי!!! כתבתי תגובה לנטע!!!! אני לא יודעת אם אמרתי דברים נכונים!!! אודי!!!! תעשה משהו!! אם זה לא נכון, אם אמרתי דברים הורסים, תוכל בבקשה לא להעלות?????? לא יודעת אם נכון מה שאמרתי!!! תוכל להגיד לי מה אתה חושב? מה עדיף? להרפות או להתנגד? האם מותר להרגיש ילדה ולהוציא את זה בטיפול? זה בסדר??? אני מפחדת שאמרתי שטויות. אם זה יפגע בה, בבקשה אל תפרסם!!!! טוב אודי???? אני לא מבינה בדברים האלה. באיזו זכות כתבתי לה.. באיזו זכות המלצתי לה לנהוג בדרך מסויימת כאשר אינני אשת מקצוע!!
מגוחכת נורא... סליחה סליחה סליחה סליחה אסור
היי שמלי, אני חושבת שאת ממש צודקת.. שזה טוב להרפות בטיפול וגם להיות שם הילדה הקטנה.. זה חלק מהדרך לדעתי..כשאני מרפה בטיפול אני מרגישה יותר משוחררת ושיורדת לי אבן מהלב.. ואני בטוחה שנטע שמחה שהגבת לה.. כל אחד שמח שמגיבים לו ומתייחסים אליו :)
קראתי את מה שכתבת לנטע ודוןקא - מאד מאד אהבתי את התגובה שלך.
שמלי יקרה, הכל טוב. אני שמחה שהגבת. עדיין צריכה לחשוב על התוכן אבל ממש שמחה שהתייחסת. נטע.
הי, לא מזמן, כהרגשתי ממש ככה, מישהי חכמה כתבה לי שזה בסדר, ויש לי זכות, ולמילים שלי יש מקום... זוכרת? גם למילים החכמות שלך יש מקום, והן מוסיפות ונוגעות, ובטח שיש לך זכות...
:) ממש תודה.. :) אני לא יודעת איך אמור להיות, אבל- האמת שבטיפול שלי אני מרגישה שאני פחות שיפוטית כלפי עצמי ומאפשרת לעצמי יותר - וזה באמת מקל ונעים
שמלי, נראה לי שאת די מרשה לעצמך להיות ילדה ואפילו במצב די רגרסיבי, כאן. המקום הטוב ביותר לזה זה כמובן בטיפול. בעיני דווקא מאוד מצא חן הרגע הבוגר הזה שבו הגבת למישהי אחרת. מהכרותי הקצרה איתך זה מחזיק דקה ורבע ואז קורס, אבל לפחות יש את הרגעים האלה. דיינו. לעת עתה. אודי
כנראה שאני מרשה לעצמי.. אבל מאיזה מקום אמרת את זה? כועס? מזלזל? נוזף? אני גם מרגישה כמו ילדה פה וכמו ילדה עבור כולם.. מעניין למה אני מתנהגת כך ומה זה אומר?
לא מרגיש לי בוגר שהגבתי לה. נראה לי שכתבתי שטויות טיפשיות. עדיין זה מטריד אותי. למרות מה שאמרתם. ובכלל, אני מרגישה יותר מדי נוכחת פה. רגילה להלך בצללים
קראתי מה שליליפוט כתבה למעלה: "...מרגישה את ההזדקקות הגדולה של כולנו...כולן מבקשות מקום,להשמע,להראות,להיות מוכלות,רצויות , אהובות...כולן רוצות וזקוקות ,לך וממך. אתה ניהיה מין "גיבור על" שכזה, כאילו מושג,אבל בעצם לא ממש, וכולן רוצות בקרבתך... כל אחת עושה זאת בדרכה ,אם זה היותר נעימה מאפשרת וקלה, או המפותלת מכבידה ולעיתים מעצבנת ומעיקה..." אני מרגישה... למען האמת - יודעת ובטוחה, שהדרך שלי היא המפותלת והמכבידה ולעיתים (קרובות מאד למעט דקה ורבע מדי פעם) מעצבנת ומעיקה. סליחה אודי... אני לא עושה את זה בכוונה.. (או שכן?) אולי זה בכוונה בלי כוונה. אוף. אני מעיקה וילדותית במצב רגרסיבי . תמיד אני מדמיינת אותך כמו מנצח כזה שעומד על במה מוגבהת ומנצח עלינו למטה. לא יודעת למה. זה טיפשי. ואנחנו כמו תזמורת\מקהלה של ההזדקקות הזאת, שרות לך על הרצון למקום, להישמע, להיראות, להיות רצויות ומוכלות.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
