רחל.... איך המרגש?????

היי לאה יקרה.. מה שלומך את?.. קראתי שאת קצת בסערת רגשות עם כל נושא הגבולות. זה לא פשוט בכלל. יוהו... שולחת לך מפה חיבוק. אני קצת משתדלת לא לחשוב על האיש היקר שלי. הוא בחופש שבועיים. ונפגשנו שבוע שעבר אחרי חודש שלא נפגשנו כי היה לי מאוד קשה להגיע, בעקבות קושי שלי בקשר..והייתי מתלבטת לגבי פגישות ובסוף מבטלת..עד שנמאס לו. והוא כרגע השאיר את זה בידיים שלי. הוא אומר שהוא ניטרלי. לא מראה שום רצון להמשך טיפול איתי. וגם לא מראה רצון מפורש לעזוב. הוא אמר לי "זאת את מחליטה, את מובילה". "תרצי-יהיה איתי. לא תרצי - לא יהיה".. ובתוך תוכי אני רוצה להמשיך את הטיפול איתו, אפילו שקשה לי בטירוף ומתקשה להכיל מה שהולך שם.... אבל אני רוצה להרגיש שהוא רוצה....:( שאני חשובה לו....שהוא מאמין שהטיפול יקדם אותי. שהוא לא מוותר עליי. ואמרתי לו שרוצה להרגיש ורוצה שיגיד שאני חשובה לו שהוא לא מוותר לי ועליי. אבל הוא התעלם ואמר "את בוחרת אם נמשיך בטיפול הזה". והכי עצוב, שהסרט הזה לא עוזב אותי. התלבטות לעזוב- לא לעזוב, קשה- לא קשה, אני כל הזמן בתסכול מהטיפול הזה, וממה שהולך בו, שכמעט ולא מתפנה למה שעולה במפגשים עצמם. יהיה בסדר, נכון?...:(