גבולות- מגבלות-הבלגות

הי, בוקר יום ראשון. היום בפגישה המטפל ביקש להגביל את הסמסים ל-2 ביום. זה הכניס אותי לחרדה איומה...... הוא אמר שהוא לא עומד בזה. הוא לא מצליח לקרוא את הכל. שזה תוקע אותי במקום של הילדה במקום לטפל באישה הגדולה. קשה לי. מאוד מאוד מאוד קשה לי. קשה לה לילדה....... אשמח לתגובות ממכם ומאודי. קשה להתחיל כך את השבוע:(((((( הילה

הי הילה בא לי להתחבר לילדה קצת... ולהגיד לך אולי תפציצי אותו בסמסים?? או שאולי תשלחי לו רק שניים אבל ארוכים ארוכים ארוכים כאלה שתעבדי עליהם כל היום ויקח לו שעה לקרוא?? ;-)) הילה יקרה אני אתך... לי קשה לעשות דברים ש"חורגים מהכללים" . אני עושה את זה כמעט רק אם היא פותחת לי פתח ואומרת שאני יכולה קשה לי לומר לעצמי שאני צריכה, להיעזר. ומה בין כאן ובין שם?.. קשה להיות גם ילדה וגם גדולה. וגם: אני זוכרת שפעם היו לך רעיונות יפים שציירת במחברת כשהיה לך קשה? גילת.

היי הילה, השלב בו גבולות, למרות כל ההבנה, צורבים-צורמים... איתך בו, שולחת חיבוק שייאסף כשיתאים וביחדיות כזו. אולי גם את הנעימות שאני כרגע מצליחה להרגיש וברור לי שבצד שלך נורא קשה להרגיש, שהוא עושה הכל כדי לראות את הילה עכשיו ולטפל בה כמו שצריך. אחזיק בה בינתיים אני. נעמה.

הי הילה, גבולות זה קשה, אך מוכרחים גם להתחשב בו, לא? וצריך גם להתבגר, להתבגר זה קשה, מניסיון. בהצלחה, אצלי גם ירד הכל בהדרגה, והיום זה מדהים שיש לי אותה פעם בשבוע, ואם דחוף אז בסמס זה עובר ל"נקבע פגישה נוספת"... היום הרבה יותר קל לי, גם את תצליחי, רק סבלנות. הנה כשממש הצטרכתי קבענו בשבוע שעבר פשוט עוד פגישה....אין ברירה, וכשזה נוגע לכיס תאמיני לי שלא תמיד תרצי עוד פגישה אלא פשוט תחכי ותראי שאת יכולה גם לבד. מיכל

מבינה אותך.. מבינה אותו. לא פשוט בכלל לקחת משהו שאת רגילה אליו כל כך, וכל כך טבעי לך. רחל.

בדיוק אותו הדבר קרה לי עכשיו. בכיתי והרגשתי שהעולם שלי חרב....