סופ"ש

שוב סופ"ש כאן. ותכף תגיע, תשיב, תסגור תבסטה עד יום א'. אז אני כותבת מהר, רוצה להספיק. ריק לי ומוזר, שמת לב שלאחרונה יצא לי לא רק לכתוב אלא גם להגיב? זה מרגיש לי מוזר, לא נכון, יומרני. מי אני בכלל? באיזו זכות אני מביעה את דעתי?! לא יודעת. מבולבלת. אודי אני רוצה שתכתוב לי משהו, לא יודעת מה, משהו עלי, משהו שאתה חושב... משהו. בבקשה.... (שוב היומרנות הזאת. מאיפה היא צצה? למה שתשים לב?! למה נראה לי בכלל שיש לך מחשבה או משהו לומר לי?! עלי?!) שולחת מהר, לפני שאולי אתחרט. (אתחרט)

אני לא מוותרת לכתוב לך!!! אני כותבת!!! אני רוצה!!!!!! את יודעת באיזו זכות?????? בזכות זה שאת אכפתית ורגישה ואמפתית ורוצה לעזור ולהגיד מילה טובה שתגרום אולי קצת להרגשה טובה אצל מישהו אחר - וזאת הזכות הכי גדולה!!!!! אז תהיי גאה בעצמך!!!!!!! וכשכתבת לי סתם ככה "(את בטוחה שאת לא איזה פיצול שלי או משהו?!) חשבתי לעצמי הלוואי שהיית פיצול שלי!!!! ככה היה בי איזשהו חלק שהוא לא אני!!!! חלק טוב!!!!!!! חלק רגיש ונראה וקיים ונעים וטהור ולא שנוא ודוחה כמו כל חלק אחר שקיים בי!!! ורק שתדעי שכשבאתי להיכנס למשתמש שלי, לשמלי המגעיל הזאת רשמתי בהתחלה בשם משתמש - עפרה... זה היה משעשע.. ממש בטעות. ואז המחשב הזכיר לי שיש טעות והייתי צריכה לשנות לשמלי שוב... חבל שאת לא פיצול שלי!!!!!!!!!!! הייתי שמחה!!!!!!!!!

הי עפרה, את יודעת, מעניין, אני בדרך כלל בוחרת להגיב לחברים/ות ופחות לפתוח הודעות משלי. לדעתי, לפחות, ההודעות החזקות והיפות יותר באות לידי ביטוי באופן הזה. נראה לי. וגם הייתי רוצה להצטרף לדבריו היפים של אודי. אז הנה אני מגיבה, למרות שכמעט ולא קראתי הודעות בשבוע האחרון (אבל חייבת לציין שהתרשמתי, למשל, מההשתדלות הטובה של שמלי היקרה), בכל אופן, למרות שמאד חשבתי לפתוח הודעה משלי, חשבתי שהיא, היא הייתה הודעת כאב על כך שמתנפץ לי הלב. אז הנה, ויתרתי עליה ורק הצטרפתי. שלך, סוריקטה