אהבה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי וכולן יצא לכם פעם לשאול את המטפל/ת אם הם אוהבים אתכם? או שאמורים להרגיש את זה לא במילים הקונקרטיות ?
זו לא שאלה שקיבלתי עליה תשובה.. אני יודעת שאני חשובה לה ושהיא דואגת לי... אבל אני אומרת.לה שאני אוהבת אותה לא.מעט
אצלי התשובה היא גם וגם... נעמה.
הי כרמל, שאלתי. הוא ענה שמאד. עד היום אני לא באמת מצליחה להרגיש את זה, אטומה שכמותי. סוריקטה
בהתחלה שאלתי והוא אמר שכן היום אני מרגישה לבד
קצת באיחור, אבל חשבתי אם לענות או לא, כי זה ממש תלוי בקשר שלכן, ולא כדאי לעורר פה קנאה כזו ולהכאיב לעצמך לא כן? ואני חושבת שזה משהו שמרגישים אותו, במבט, בתשובות מכילות ועוד...זאת אהבה שונה, ויש כל מיני סוגים של אהבה.. מקווה שזה קצת ענה, מיכל
אני גם מרגישה את זה. לפעמים בעוצמה, לפעמים על אש נמוכה. יודעת יודעת יודעת וגם בטוחה באהבה שלו. זה לקח זמן אבל היום זאת עובדה, בלב ובשכל. לפעמים לפעמים הקול הקטן הזה שאוהב לחבל מנסה להגיד שזה לא נכון. אבל אפילו אז אני יודעת בסתר הלב שזה נכון ועוד איך. לקול הקטן והמתריס יש תפקיד בטיפול. אני איתו כשהוא מגיח ואני מרשה לעצמי גם לכעוס מאד כשמרגישה כך ועוד. אודי, זה טוב או לא טוב שאני משתפת, זה אולי יגרום אי נעימות וקנאה מהחברות????
לא מרגישה שהוא אוהב אותי. הוא וודאי אוהב את ילדיו, את הוריו, אשתו אבל אותי ממש לא! מה כן - הוא מרגיש מחוייבות, אחריות, ואמפתיה. אהבה - לא!!!!! בואו לא נשלה את עצמנו. נטע.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
